חופי לוס אנג'לס הולכים ונעלמים - והמחוז יוצא למאבק עם השקעה של יותר מחמש מיליון דולר

מחוז לוס אנג'לס הודיע כי ישקיע 5.1 מיליון דולר בתכנון ושיקום של כמה מהחופים הפופולריים ביותר במחוז, שנעלמים בקצב מדאיג בשל עליית מפלס הים ושינויי האקלים. לפי הודעת מחלקת החופים והנמלים, הכסף ישמש לתכנון ועיצוב פתרונות לחופי דוקוויילר, זומה ורדונדו, במטרה להפוך אותם לעמידים יותר לשינוי האקלים. מדובר בחופים שאיבדו עד 1.3 מטר מרוחבם מדי שנה בשנים האחרונות.

דובר המחלקה אמר ל'ניוזוויק' כי הם "מודאגים בהחלט מההשפעה של שינויי האקלים על החופים שלנו" והוסיף כי זו הסיבה שבגללה הושקה יוזמת 'החוסן החופי' של המחוז. על פי מודל של הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, ללא פעולה יזומה המדינה עלולה לאבד עד 75% מקו החוף שלה עד שנת 2100. הנתון מדאיג במיוחד מאחר שיותר מ־89% מתושבי קליפורניה מדווחים שהחוף חשוב להם, ויותר מ־20 מיליון מבוגרים במדינה מבקרים בו לפחות פעם בשנה.

 

חוף זומה שבמאליבו מאבד מדי שנה עד 1.3 מטר מרוחבו

 

לפי התוכניות שאושרו, 3.1 מיליון דולר יוקדשו להרחבת חוף זומה וליצירת דיונות טבעיות, 230 אלף דולר ישמשו להתקנת מחסום חול נמוך ושיקום דיונות בחוף דוקוויילר, ו־1.7 מיליון דולר להרחבת קטע בחוף רדונדו וליצירת בית גידול חדש לדיונות. עם זאת, דוח פנימי של המחוז מעריך כי עלות העבודות בפועל תהיה גבוהה בהרבה - עד כ־49 מיליון דולר לשינויים בחוף זומה וכ־27 מיליון דולר לרדונדו.

"ה־5.1 מיליון דולר שקיבלנו ממדידת Measure A מיועדים רק לשלב התכנון והעיצוב, ולא לעבודות עצמן", הבהיר הדובר. "אנחנו עדיין בשלב שבו קובעים את הפרטים, ובהמשך יהיה צורך בגיוס תקציבים נוספים לשינוע חול, לזריעת צמחי חוף מקומיים ולבנייה של מחסומי חול".

הבעיה אינה חדשה. פרופ' רוברט יאנג, מנהל תוכנית לחקר קווי חוף באוניברסיטת ווסטרן קליפורניה, הסביר כי סיבות מרכזיות לשחיקת החופים הן סכרי נהרות המונעים מהחול להגיע לים ועליית מפלס הים המואצת. "החופים מקבלים פחות חול ממה שהיו מקבלים בעבר, והשילוב עם סערות חזקות יותר מאלץ את קו החוף לסגת פנימה", אמר.

מנהל מחלקת החופים והנמלים גארי ג'ונס הדגיש בהצהרה כי "אנחנו עובדים עם הטבע כדי להגן על מה שהכי חשוב - החופים שמחברים בינינו, תומכים במערכות האקולוגיות שלנו ומשרתים את הקהילות". גם נורמה גרסיה-גונסאלס, מנהלת מחלקת הפארקים של המחוז, אמרה כי פרויקט זה הוא "דוגמה מצוינת לאופן שבו אפשר לעבוד עם הטבע כדי להגן על החופים, לחזק את החוסן האקלימי ולשמור על גישה ציבורית לחוף לדורות הבאים".

לפי יאנג, פרויקטים מסוג זה הם פתרון זמני בלבד: "אנחנו בעצם מנסים להחזיק כל חוף במקומו באמצעות שאיבה והוספת חול - אבל זה לא פתרון קבוע. בסופו של דבר, החול ייגמר או שהפרויקטים יהיו יקרים מדי. מדובר במשבר אמיתי שעוד לא התמודדנו איתו עד הסוף". בשלב זה הפרויקטים עוברים לשלב התכנון המפורט ובדיקות סביבתיות, כשהיעד הוא להתחיל בביצוע בשנים הקרובות.