כריסטיאן אוסבורן, חייל מארינס לשעבר בן 24 שהודח מהשירות לאחר שסירב לקבל את חיסון הקורונה, הגיע ליריד כדי להגשים את חלומו לשרת את המדינה. "בכל מדינה מאז ומעולם היו גבולות. אנחנו המדינה היחידה שאומרת 'בואו פנימה'", אמר. "חייבת להיות שליטה על מי שנכנס, כדי לוודא שאתה לא מביא פנימה פסיכופת".
סוכני גיוס קיבלו מועמדים ליד שולחנות, ולצדם הוצגה מכונית מוסטנג של פורד ממותגת בצבעי שחור, זהב ואדום. בלובי המתינו המועמדים בתור להטבעת אצבעות, בדיקות רקע ודגימות שתן לבדיקות סמים
אווירה צבאית
מעל ראשי המועמדים הוקרן סרטון תדמית על ההיסטוריה והמשימה של אייס, ועל מסכים קטנים הוצג סלוגן הגיוס: "הגן על המולדת". סוכני גיוס קיבלו מועמדים ליד שולחנות, ולצדם הוצגה מכונית מוסטנג של פורד ממותגת בצבעי שחור, זהב ואדום. בלובי המתינו המועמדים בתור להטבעת אצבעות, בדיקות רקע ודגימות שתן לבדיקות סמים.
לצד אוסבורן התחרו מועמדים נוספים: נין למהגרים מקסיקנים, לוחם אמ־אמ־איי מקצועי לשעבר וסטודנט צעיר מקולג' קהילתי בטנסי שנסע 12 שעות כדי להציג מועמדות. קול וונשל, בן 18, עבר על פני מפגינים שהחזיקו שלטים נגד הגיוס. אחת מהן צעקה לעברו: "למה אתה נרשם לגסטפו?". וונשל לא התרשם, והסביר שהוא נחוש להתקבל – עד כדי כך שהיה מוכן לנשור מהלימודים.
מוטיבציות שונות
"אני רוצה לעשות כל דבר שישפר את המדינה שלנו", אמר וונשל, אך אביו קים קטע אותו: "לתת ל־15 מיליון אנשים להיכנס למדינה באופן בלתי חוקי לא היה צריך לקרות. האנשים שאפשרו לזה צריכים להיעצר. אם המעשה הראשון שלך בבואך לאמריקה הוא הפרת חוק – אין לך זכות להיות כאן".
ארתורו סאנצ'ס, בן 29 וחובש כובע חיל האוויר, עבד בעבר כמומחה הידרוליקה על מטוסי סי־130 בכווית, אפגניסטן וקטאר. כיום הוא מוכר בתים מתועשים. לדבריו, העבודה נגד הגירה בלתי חוקית תוכל לסייע במאבק בהברחת סמים ובסחר בבני אדם. למרות שסבו היגר ממקסיקו, הוא לא נרתע מהרטוריקה החריפה ששמע מחלק מהמועמדים. "בחיל האוויר התמודדתי גם עם גזענות – וידעתי לעמוד בזה", אמר.
עד כה הגישו יותר מ־130 אלף איש מועמדות לתפקידים, והסוכנות מתכננת לגייס 10,000 סוכנים חדשים כבר השנה
ביקורת ותגובות
אמריקנים רבים זועמים על פעולות אייס, לאחר שסוכניה נראו עוצרים מהגרים בעבודתם היומיומית בחנויות ובשטיפות מכוניות. נתוני הסוכנות מראים כי מספר ההרחקות של מהגרים ללא עבר פלילי נמצא בעלייה. במקביל, משרד ביטחון המולדת דיווח על עלייה של 830% במספר התקיפות נגד סוכני אייס.
הנתונים הללו לא הרתיעו את קווין טאקר, בן 54 מצפון דאלאס, שפרש מהמשטרה לפני 19 שנה. לדבריו, מהגרים לא מתועדים "לא משלמים מיסים ולוקחים עבודות מאמריקאים". טאקר חזר להתנדב בזכות ביטול מגבלות הגיל, שאפשרו גם לשוטרים בדימוס לשוב לשירות.
תמיכה בטקטיקות קשות
טאקר ראה דיווחים ותמונות ברשתות החברתיות שבהם נראים סוכני אייס רעולי פנים עוצרים מהגרים באגרסיביות. לטענתו, מדובר בהצגה תקשורתית: "בכל ערוץ מספרים סיפור אחר. ברשתות החברתיות רואים רק מה שהאלגוריתם רוצה שתאמין. זה אף פעם לא הסיפור האמיתי".
גם אהרון אלי, לוחם אמ־אמ־איי לשעבר שכינויו בזירה היה "הסייבורג", לא נרתע מהביקורת. אחרי פציעה שסיימה את הקריירה הספורטיבית שלו, פנה לעבוד בהיי־טק. כעת הוא מבקש להצטרף לאייס ולתרום את כישוריו במחשבים. "אני רואה ברשת כל הזמן ממים של הודים שמתפארים שלוקחים לנו את עבודות הטכנולוגיה", אמר. "אז החלטתי – אני הולך לעבוד עם אלה שיעצרו אותם, יפילו אותם על הרצפה וישלחו אותם חזרה הביתה".
דילמות מוסריות
חלק מהמועמדים הודו שיש להם הסתייגויות בנוגע למה שהעבודה עשויה לדרוש מהם. אוסבורן, המארינס לשעבר, הסביר: "יכולות להיות פקודות שלא ארגיש איתן בנוח לגמרי. אני יודע שזה חלק מהשירות – לפעמים אתה נדרש לעשות דברים שלא היית בוחר לעשות בעצמך".
מועמדים אחרים אמרו כי למרות שהם תומכים במבצעי האכיפה, הם חוששים מהאפשרות להפר זכויות אדם. אחד מהם ציין: "זה לא קל לעצור משפחות או להפריד הורים מילדים. מצד שני, אם לא נאכוף את החוק – לא יהיו חוקים בכלל".
הוויכוח הציבורי
בארצות הברית מתנהל ויכוח חריף סביב המבצע. תומכיו של טראמפ טוענים כי מדובר בצעד הכרחי לשמירה על גבולות המדינה ועל ביטחונם של האזרחים. מנגד, ארגוני זכויות אדם וקהילות מהגרים מזהירים מפני פגיעה קשה בזכויות יסוד ובדימוי הבינלאומי של אמריקה.
מבקרי אייס מדגישים כי מרבית המגורשים אינם עבריינים מסוכנים, אלא אנשים שהשתקעו במדינה ועובדים לפרנסתם. מנגד, הסוכנות מציגה נתונים על הברחות סמים וסחר בבני אדם כדי להצדיק את פעולותיה.
סיכום
יריד הגיוס בארלינגטון חושף את עומק השסע האמריקני סביב סוגיית ההגירה. מצד אחד – אלפי מתנדבים שמוכנים להתגייס למבצעי גירוש רחבי היקף בשם "הגנה על המולדת". מצד שני – התנגדות גוברת מקרב פעילים, קהילות מהגרים וארגוני זכויות אדם, הרואים בכך סכנה לדמוקרטיה האמריקנית ולערכיה.
האירוע ממחיש כיצד מדיניות ההגירה של טראמפ הפכה לנושא בוער בחברה האמריקנית, כזה שמעצב מחדש את גבולות הוויכוח הציבורי – וגם את זהותם של מי שמבקשים לשרת בחזיתו.