ממשל טראמפ ממשיך להקשיח את המדיניות שלו כלפי מבקרים זרים, עם צעד חדש שעשוי לטלטל את ענף התיירות האמריקאי. החל מה־1 באוקטובר תיכנס לתוקף 'אגרת פיקוח על ויזות' חדשה, שתעמוד על 250 דולר ותתווסף לעלות הוויזה הרגילה.

המשמעות היא שמבקרים ממדינות שאינן פטורות מוויזה - בהן מקסיקו, ארגנטינה, הודו, ברזיל וסין - יידרשו לשלם סכום כולל של 442 דולר עבור הזכות להיכנס לארצות הברית. לפי התאחדות הנסיעות האמריקאית מדובר באחד מתעריפי הכניסה הגבוהים בעולם, והצעד הזה עלול להרתיע מיליוני תיירים. התשלום ייגבה בעת הנפקת הוויזה, והוא התקבל כחלק מחוק One Big Beautiful Bill שקידם הנשיא, הכולל חבילת רפורמות רחבה בתחומי מיסוי והגירה.

הממשל הפדרלי מוסיף אגרת ויזה חדשה שמעלה את התעריף ב-250 דולר נוספים

המדיניות החדשה מגיעה בעיתוי רגיש עבור תעשיית התיירות האמריקאית, שנאבקת להתאושש מתקופת הקורונה ומתמודדת עם רפורמות אחרות ומדיניות מכסים שמשפיעה על ביקור זרים. לפי נתונים רשמיים, בחודש יולי הגיעו לארצות הברית 19.2 מיליון מבקרים מחו"ל, ירידה של 3.1 אחוזים לעומת השנה שעברה, וזהו החודש החמישי ברציפות שבו נרשמה ירידה בכניסות. במקום לחצות סוף־סוף את רף 79.4 מיליון המבקרים השנתי שנרשם לפני המגפה, הענף עדיין רחוק מהמספרים ההם. החשש הוא שהאגרה החדשה תוסיף עוד עול ותגרום לעיכוב נוסף בהתאוששות. גייב ריזי, נשיא חברת הנסיעות הבינלאומית אלטור, אמר לרויטרס כי "כל חיכוך נוסף שאנחנו מוסיפים לתהליך הכניסה יפחית את נפח הנסיעות בצורה כלשהי", והוסיף כי עם סיום הקיץ "זה יהפוך לסוגיה בוערת ונצטרך להביא את העלויות החדשות בחשבון בעת תכנון התקציבים והמסמכים".

החשש בענף גדול במיוחד משום שהגידול היחיד השנה הגיע ממדינות אמריקה הלטינית ואסיה - שווקים שעלולים להיפגע ישירות מהעלאת האגרה. לפי נתוני משרד הנסיעות והתיירות הלאומי, מתחילת 2025 נרשמה עלייה של כמעט 14 אחוזים במספר הנכנסים ממקסיקו, 20 אחוזים מארגנטינה ו־4.6 אחוזים מברזיל. גם מרכז ודרום אמריקה הציגו צמיחה קלה, בעוד שממערב אירופה נרשמה ירידה של 2.3 אחוזים. ענף התיירות בארה"ב חושש שהמדיניות החדשה תקטע את המומנטום ותפגע דווקא באותם שווקים שמספקים את הגידול.

המהלך משתלב במגמה רחבה של הקשחת מדיניות הכניסה לארה"ב. ממשל טראמפ הציע לאחרונה לקבוע מגבלת זמן אחידה של ארבע שנים לסטודנטים זרים, לקצר את תוקף הוויזות למשתתפי תוכניות חילופי סטודנטים ותרבות ולעיתונאים, ולהגביר את הפיקוח על מי שנשארים במדינה מעבר לתקופה המותרת.

לפני כחודשיים הוטל איסור כניסה רחב היקף על תיירים מ־12 מדינות, רובן באפריקה ובמזרח התיכון – בהן אפגניסטן, מיאנמר, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. ההגבלות הוחמרו גם כלפי אזרחי מדינות כמו בורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאון, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה שאין להם ויזה בתוקף.

הנשיא טראמפ מוביל רפורמת הגירה נרחבת

טראמפ הסביר כי מדובר במדינות עם מערכי בדיקות "לקויים" למסמכים ציבוריים או כאלה שסירבו בעבר לקבל בחזרה את אזרחיהן. הוא הסתמך על דוח שנתי של משרד ביטחון המולדת על שיעורי השוהים הבלתי חוקיים, ואף קשר את ההחלטה לפיגוע בבולדר, קולורדו, שלדבריו המחיש את הסכנה שמציבים מבקרים שנשארים בארה"ב לאחר שפג תוקף הוויזה שלהם.

לפי מועצת התיירות והנסיעות העולמית, הוצאות התיירים הבינלאומיים בארה"ב צפויות לרדת השנה לפחות מ־169 מיליארד דולר, לעומת 181 מיליארד בשנה שעברה. ארן ראיין, מנהל מחקרי תעשייה בחברת Tourism Economics, אמר כי הצפי לצמיחה של יותר מ־10 אחוזים בתיירות נכנסת התהפך וכעת התחזיות מצביעות על ירידה של כ־3 אחוזים. המשמעות היא פגיעה לא רק בענף התיירות אלא גם בחברות תעופה, בתי מלון, מסעדות ועסקים קטנים בערים הגדולות. גם התדמית הבינלאומית של ארה"ב נפגעת, כשמדינות רבות רואות במדיניות טראמפ סימן לכך שארה"ב סוגרת את שעריה.

הביקורת מגיעה דווקא בשעה שארה"ב מתכוננת לאירועים בינלאומיים עצומים שצפויים למשוך מיליוני תיירים – חגיגות America250 לציון 250 שנה להקמת המדינה, משחקי גביע העולם בכדורגל ב־2026 והאולימפיאדה בלוס אנג'לס ב־2028. גורמים בענף התיירות מזהירים כי אם המדיניות לא תשתנה, ארה"ב עלולה להחמיץ את ההזדמנות הכלכלית האדירה הגלומה באירועים הללו.

גם בעולם רואים מגמה של הקשחת מדיניות הכניסה, אם כי במקומות מסוימים היא מלווה בשיפור חוויית התייר. כך, למשל, ממשלת בריטניה השיקה לאחרונה מערכת ETA דיגיטלית שמאפשרת לתיירים להירשם מראש, לשלם אגרה של כ־13 דולר, ולקבל אישור מקוון המקושר לדרכון - צעד שמקל על בידוק הגבולות ומיועד גם למנוע ניצול לרעה של מערכת ההגירה. בענף התיירות האמריקאי קוראים לממשל לשקול צעדים דומים שיאזנו בין ביטחון לבין עידוד תיירות, כדי שלא לפגוע בכלכלה המקומית ובמעמדה של ארה"ב כיעד מוביל בעולם.