במחקר נותחו נתונים מ־32 מדינות באירופה, הכוללים רישומי תמותה יומיים מ־654 אזורים ובסך הכול מעל חצי מיליארד בני אדם. החוקרים בחנו את הקשר בין רמות זיהום שמקורן בשריפות יער לבין שיעורי התמותה בפועל לאורך השנים 2004–2022, והשוו אותן גם לזיהום אוויר ממקורות אחרים כמו תחבורה. התברר שחלקיקי PM2.5 שנפלטים משריפות יער עלולים להיות מסוכנים אפילו יותר מהחלקיקים הנפלטים מכלי רכב.
שריפות יער בלוס אנג'לס
התמונה שעלתה ברורה: כבר בשבוע הראשון לאחר החשיפה לעשן נרשמה עלייה חדה בסיכון למוות. כל תוספת של מיקרוגרם אחד למטר מעוקב של חלקיקי PM2.5 משריפות העלתה את שיעור התמותה הכללית ב־0.7%, את התמותה ממחלות נשימה באחוז אחד, ואת התמותה ממחלות לב וכלי דם ב־0.9%.
על פי הנתונים, חשיפה לעשן שריפות גרמה בממוצע ל־535 מקרי מוות נוספים מדי שנה – מתוכם 31 כתוצאה ממחלות נשימה ו־184 ממחלות לב וכלי דם. ההערכות הישנות, שהתבססו על ערכים כלליים של חלקיקי PM2.5 בלי להבחין בין מקורות שונים, דיברו על 38 מקרי מוות בלבד. ההבדל הזה, כמעט פי 14, ממחיש עד כמה חשוב להתייחס למקור הזיהום ולא רק לכמותו.
"העלייה בתדירות ובעוצמה של שריפות היער", הדגישה אנה אלרי, חוקרת ב־ISGlobal ואחת ממחברות המאמר, "מחייבת שיפור בהערכות ההשפעה הבריאותית של חלקיקי PM2.5, כדי לעקוב טוב יותר אחרי האיום הזה שמחובר ישירות למשבר האקלים".