מניפסט אנטישמי ושנאה עצמית: מבצעת הטבח במיניאפוליס הודתה שהיא "עייפה מלהיות טרנסית"

ביום רביעי בבוקר התרחש אחד ממקרי הירי הקטלניים ביותר במיניאפוליס בשנים האחרונות, כאשר רובין וסטמן, טרנסג’נדרית בת 23, פתחה באש בכנסייה ובבית הספר הקתולי Annunciation בדרום העיר. הירי, שהתרחש במהלך מיסת פתיחת שנת הלימודים, גבה את חייהם של שני ילדים בני 8 ו־10 ופצע 17 נוספים - בהם 14 ילדים ושלושה מבוגרים מבני הקהילה. וסטמן שמה קץ לחייה זמן קצר לאחר שפתחה באש, בעוד צוותי החירום נאבקו להציל את הפצועים בזירה.

המשטרה הפדרלית וה־FBI הודיעו כי הם חוקרים את האירוע כ"פיגוע טרור פנימי ופשע שנאה נגד קתולים". עם זאת, ככל שהחקירה מתקדמת מתגלים פרטים מטרידים נוספים על דמותה של וסטמן ועל ההכנות שביצעה לקראת המתקפה.

חוקרי המשטרה איתרו ערוץ יוטיוב שנקשר אליה ובו סרטונים שהועלו טרם הירי. בסרטונים נראתה אוספת כלי נשק ומציגה כתובות אנטישמיות חרוטות עליהם - ובהן "שישה מיליון לא היו מספיק","עוד גז ליהודים" ו"ישראל חייבת ליפול". על קת של אחד הרובים נכתב ברוסית "אני מחבל" ו"אני הסיוט שלך", ועל מחסניות נחרטו שמותיהם של רוצחי המונים בבתי ספר בארצות הברית, בהם אדם לנזה מטבח סנדי הוק. על אחת מהן נכתב "For the children".

 

הרשויות חוקרות את הטבח שביצעה רובין וסטמן כפיגוע טרור פנים-ארצי

 

בסרטונים אחרים דפדפה וסטמן ביומן בכתב ידה, שבו תיארה עצמה כ"מפלצת נוראית שעומדת מעל ילדים חסרי אונים". היא הביעה הערצה לירי בסנדי הוק מ־2012 וכתבה שהיא "לא יכולה לחכות להרוג ילדים בשביל הכיף". במניפסט שהותירה אחריה נחשפו פרטים על ההכנות המדוקדקות שביצעה, כולל מפות של שטח בית הספר והכנסייה, ותיאורים מצמררים של ההנאה שציפתה לה בעת ההתקפה.

חלק ניכר מכתביה נכתב בקוד תוך שימוש באותיות קיריליות, אך ניתוח התכנים הראה כי במשך חודשים תכננה בקפדנות את הטבח. באחד הקטעים כתבה: "אני מרגישה טוב לגבי Annunciation. בחרתי בזמן שבו לא יהיו הורים, כי חששתי שהם יבואו חמושים ויתנגדו לי בפראות".

 

Full video from YouTube showing two manifestos and guns posted by Robin Westman, the suspect in today’s mass shooting at the Annunciation Catholic Church and School in Minneapolis. https://t.co/sK4BsiMER4

— OSINTdefender (@sentdefender) August 27, 2025

 

מעבר להיבט האנטישמי והמיזנתרופי, וסטמן חשפה גם משבר אישי עמוק סביב זהותה המגדרית. ברישומים שהותירה הודתה כי היא "עייפה מלהיות טרנס" וכי "הלוואי ולא הייתי שותפת לעצמי את המוח". היא כתבה כי היא מתחרטת על התהליך שעברה מאז ששינתה את שמה מרוברט לרובין בשנת 2020: "הלוואי שלא הייתי עושה זאת. השיער הארוך שלי הוא כמעט השארית האחרונה של להיות טרנס. אני מתעבת אותו ורוצה לגזור אותו ביום ההתקפה". במקום אחר כתבה: "אני יודעת שאני לא אישה, אבל אני גם לא מרגישה גבר".

עוד נחשף כי לאמה, מרי גרייס וסטמן, היה קשר הדוק למוסד שבו בוצע הטבח. האם עבדה במשך חמש שנים כמזכירה בבית הספר Annunciation עד שפרשה ב־2021. בפוסט פרידה שפרסמה הנהלת בית הספר נכתב אז: "היא העניקה הכנסת אורחים נפלאה, חברות וחמלה לכל מי שהגיע לכאן בחמש השנים האחרונות".

ב־20 דקות של וידאו אחרון שהעלתה, תיעדה וסטמן "ערכת הרג" שכללה רובים, מחסניות ותחמושת, לצד מכתבים אחרונים למשפחתה. במכתב טענה כי היא חולה בסרטן שלדבריה נגרם מהתמכרות לוופינג, וכי היא רוצה "לצאת מהעולם בדרך שלי". היא הוסיפה: "בשל הדיכאון, הכעס והמוח המעוות שלי, אני רוצה לממש את המעשה האחרון שעלה במוחי במשך שנים".

בינתיים, הקהילה המקומית מתקשה לעכל את ממדי האסון. אחד השכנים של משפחת וסטמן סיפר ל"ניו יורק פוסט": "זה היה הלם מוחלט. הם נראו משפחה רגילה, אפילו הזמינו אותי פעם למסיבה משפחתית, עם ילדים משחקים ומוזיקה. קשה להאמין שמאדם כזה יצא דבר כזה".

לפי המשטרה, כלי הנשק נרכשו כחוק, ואחד מהם נקנה באמצעות כסף – כ־2,000 דולר – שקיבלה מאביה. עד כה לא היה לוסטמן רישום פלילי, והיא לא הייתה מוכרת למשטרת מיניאפוליס.

העובדה שהירי לווה במסרים אנטישמיים, לצד תיאורי שנאה לקהילה הקתולית ולמערכת החינוך, הופכת את האירוע לאחד המורכבים והמזעזעים שנראו בשנים האחרונות בארצות הברית. החקירה נמשכת, אך דבר אחד ברור: השילוב בין אידיאולוגיה של שנאה, מצוקה נפשית חמורה וגישה חופשית לנשק הוביל לאסון קשה במיוחד, שאת השלכותיו תחוש הקהילה עוד זמן רב.