בסקר נמצא כי 31 אחוזים מהאמריקנים כיום אומרים שהם מרוצים מהכיוון הכללי של המדינה - ירידה מהנתון של 38 אחוזים שנמדד במאי, שהיה הגבוה ביותר מאז ינואר, אז החלה הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ בבית הלבן. הפער בין דמוקרטים לרפובליקנים בנושא זה הוא הרחב ביותר מאז 2001: בעוד 76 אחוזים מהרפובליקנים דיווחו על שביעות רצון, רק 0.4 אחוז מהדמוקרטים אמרו כך. גם בקרב עצמאיים התמונה עגומה - רק רבע מהם מביעים שביעות רצון.
מכון גאלופ מציין כי רק בשנה שעברה, בחודש יולי, הרפובליקנים עצמם היו באותה רמת חוסר שביעות רצון שבה נמצאים הדמוקרטים כיום. אך אז הפער בין המפלגות עמד על 35 נקודות בלבד, משום ש־36 אחוזים מהדמוקרטים דווקא הביעו שביעות רצון מהכיוון הכללי. כעת, הפער עומד על 76 נקודות – הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.
פער עצום בין שביעות הרצון של המצביעים הדמוקרטים לעומת הרפובליקנים
לצד זאת, רק 40 אחוזים מהאמריקנים מאשרים את תפקודו של טראמפ כנשיא. כאן נרשם שוב פער מפלגתי חריף: 93 אחוזים מהרפובליקנים הביעו שביעות רצון מהתנהלותו, לעומת אחוז אחד בלבד מהדמוקרטים.
הסקר מתפרסם על רקע צעדים פוליטיים משמעותיים שמקדם טראמפ, בהם קריאה לטקסס ולמדינות נוספות הנשלטות על ידי רפובליקנים להוביל מהלכי חלוקה מחדש של מחוזות בחירות כבר באמצע העשור, במטרה להבטיח לרפובליקנים רוב בבית הנבחרים בבחירות אמצע הקדנציה של 2026. בקליפורניה מתוכננת הצבעה מיוחדת בנובמבר לאישור מפות בחירות חדשות, ומדינות נוספות שנשלטות בידי דמוקרטים בוחנות גם הן שינויים דומים.
בפרשנויות שפורסמו ב־Newsweek, מומחים במדעי המדינה הסבירו את משמעות הממצאים. פרופ' רוברט שפירו מקולומביה טען כי "יש כאן שילוב של חוסר שביעות רצון אמיתי מהמצב הכלכלי, בעיקר סביב מחירים ומכסים, לצד התנגדות למדיניות שטראמפ מוביל. בנוסף, קיימים גם הטיות מפלגתיות שמעצימות את התחושות". לדבריו, הדבר עשוי לעזור לדמוקרטים רק אם תחושת הכעס תוביל להנעת מצביעים בבחירות הקרובות.
פרופ' קוסטס פנגופולוס מאוניברסיטת נורת’איסטרן ציין כי "התמונה היא ביטוי ברור לרמות קיטוב חסרות תקדים. הרפובליקנים מרוצים כי הם שולטים בממשל, ואילו הדמוקרטים, שנמצאים באופוזיציה, חשים שאין בידיהם מנופים להשפעה".
הבחורים הדמוקרטים לא מרוצים מהכיוון של ארה"ב
גם פרופ' גרנט דייוויס ריהר מאוניברסיטת סירקיוז הזהיר כי התחושות עלולות להתפצל לשני כיוונים שונים: "אם מדובר בכעס שמניע לפעולה – זה עשוי להביא להתגייסות רחבה בבחירות. אבל אם מדובר בתחושת ניכור שמובילה לייאוש, זה עלול לפגוע בהשתתפות הפוליטית". לדבריו, "הדמוקרטים לא מרוצים ממנהיגותם, וזה סימן מדאיג, אך הכעס שלהם עשוי עדיין לשנות את המפה הפוליטית".
פרופ' סטיבן ווס מאוניברסיטת קנטקי הוסיף כי שביעות רצון של מצביעים "נעה בקו ישר עם זהות הנשיא המכהן". לדבריו, גם כשנתוני הכלכלה כמעט ואינם משתנים, "הערכת המצב הכלכלי מתהפכת בהתאם לזהות המפלגה שמחזיקה בבית הלבן". הוא ציין כי הדמוקרטים כעת מתוסכלים במיוחד, הן בשל המדיניות החדשה שטראמפ מקדם והן בשל חוסר היכולת של מנהיגיהם לבלום את השינויים.
הבחירות הקרובות לקונגרס יתקיימו ב־3 בנובמבר 2026, ובאופן מסורתי מפלגת הנשיא המכהן נוטה להפסיד מושבים. על רקע שביעות רצון נמוכה כל כך בצד הדמוקרטי, השאלה הגדולה שנותרה היא האם הכעס יתורגם למוטיבציה בקלפי – או לייאוש פוליטי שיחזק עוד יותר את שליטת הרפובליקנים.