מאז חזר טראמפ לבית הלבן, המשרד לביטחון המולדת (DHS) הוציא כ־21,500 קנסות למהגרים, כשהמסר ברור: מי שיעזוב את ארצות הברית מרצונו לא יידרש לשלם את הכספים, אך מי שימשיך להתעלם מצווי הגירוש יעמוד בפני חובות עצומים, מעצר וגירוש. המזכירה קריסטי נואם הדגישה כי "אם אתם כאן באופן לא חוקי - עזבו עכשיו או תישאו בתוצאות".
לפי דיווחי WSJ, המהגרים קיבלו מכתבי דרישה על חובות עם ריבית הולכת וגדלה, אזהרות על שימוש בחברות גבייה פרטיות, פנייה ללשכות אשראי ואף ניכוי אפשרי מהחזרי מס. מזכיר האוצר סקוט בסנט הסביר כי מדובר בחלק ממדיניות כוללת: "אגף גביית החובות של האוצר פועל יחד עם ICE כדי לגבות את כל הקנסות שייכנסו לקופת המדינה, לטובת האזרח האמריקאי".
חיילי המשמר הלאומי של טקסס מול עשרות מהגרים
במקביל, מוצעת למהגרים "בחירה קלה": עזיבה בהליך של "הגירה עצמית" בתמורה למענק של 1,000 דולר וכרטיס טיסה חינם, תוך הבטחה ל"שמור על אפשרות לשוב בעתיד כחוק". גורם בכיר ב־DHS הסביר: "זו בחירה פשוטה - לעזוב מרצון ולקבל צ'ק של אלף דולר, או להישאר ולשלם אלף דולר ביום, להיעצר ולהיות מגורש בלי אפשרות לחזור כחוק".
עורכי דין להגירה טוענים שמדובר בניסיון להפחיד את המהגרים. עו"ד לתויה מקבין פומפי אמרה כי מדובר ב"לוחמה פסיכולוגית" שמטרתה לגרום למהגרים להאמין שיאבדו הכל אם יישארו בארצות הברית. ואכן, כמה סיפורים אישיים ממחישים את ממדי המצוקה: אם לשלושה מהונדורס, שחיה בארה"ב שני עשורים וגידלה ילדים אזרחי ארה"ב, נקנסה בכמעט 2 מיליון דולר. "אני חיה בחרדה, לא מצליחה לישון, מרגישה שאני לא קיימת", סיפרה ל־CBS News. אשה אחרת מניו יורק, שחיה בארה"ב 25 שנה וגידלה ארבעה ילדים, קיבלה הודעה על קנסות שעולים על 2 מיליון דולר, עם ריביות שצוברות מאות אלפי דולרים נוספים.
מקרה נוסף שתועד נוגע לעובד מסעדה בברוקלין שנצטווה לעזוב כבר ב־1998. ביוני האחרון קיבל קנס מצטבר של 1.8 מיליון דולר, לאחר שהקנסות חושבו אחורה לאורך 26 השנים שבהן נשאר במדינה.
הבסיס החוקי למדיניות הזו נחקק כבר ב־1996, אך עד כה כמעט שלא נאכף. ממשל טראמפ הנוכחי החליט להחיות אותו, ובמקביל ביטל סטטוסים חוקיים שהוענקו למהגרים ממדינות מסוימות במסגרת "הגנה זמנית" (TPS), ושלל את מעמדם של מאות אלפים שנכנסו דרך אפליקציית CBP One מתקופת ממשל ביידן. צעדים אלה הרחיבו משמעותית את מעגל מי שנחשבים ל"שוהים בלתי חוקיים", והצטרפו למאגר הנתונים של רשויות האכיפה. נואם עצמה טענה כי יותר מ־1.6 מיליון מהגרים כבר "עזבו" את ארצות הברית בתוך 200 הימים הראשונים לממשל.
בין אם רואים במדיניות הזו מהלך לגיטימי לאכיפת החוק ובין אם מהלך שנועד להפעיל לחץ כלכלי ונפשי – ברור שהיא משנה את כללי המשחק. עבור עשרות אלפי מהגרים, המשוואה היא בין עזיבה כפויה או "מרצון" לבין חובות של מיליוני דולרים שימשיכו לרדוף אותם במשך שנים.