המטופל היה גבר בן 39 שהיה במוות מוחי לאחר שסבל מדימום מוחי חריף. בני משפחתו נתנו את הסכמתם להשתלה, שהפכה את המקרה לנקודת ציון בתחום ההולך ומתפתח של זנו־טרנספלנטציה - השתלת איברים מבעלי חיים בבני אדם.
ריאה של חזיר הושתלה בבן אדם ושרדה 9 ימים ללא דחייה מיידית
הריאה הגיעה מחזיר שעבר שישה שינויים גנטיים על מנת להפחית את הסיכון לדחיית האיבר, והיא פותחה על ידי חברת הביוטכנולוגיה הסינית Chengdu Clonorgan. החזיר גודל בתנאים סטריליים לחלוטין, והאיבר עבר התאמות קפדניות. מיד לאחר ההשתלה החלו הרופאים לעקוב אחר תפקוד הריאה והתגובות האפשריות של מערכת החיסון. בתחילה לא נראו סימני דחייה, אך כעבור 24 שעות התגלה כי נוזלים הצטברו בגוף המטופל, ככל הנראה בשל בעיה בזרימת הדם. בהמשך הופיעו נזקים כתוצאה מהתקפה חיסונית, אם כי אלו פחתו עד היום התשיעי, שבו הופסק הניסוי לפי בקשת המשפחה.
החוקרים דיווחו כי במהלך 216 שעות המעקב, לא נרשמה דחייה חריפה או זיהום חמור, אך הדגישו כי מדובר רק בצעד ראשון. "הניסוי מדגים את ההיתכנות של השתלת ריאה מחזיר באדם", כתבו, "אבל נדרשות עבודות המשך כדי להתמודד עם אתגרי הדחייה והזיהום".
ד"ר מוחמד מוחיודין מאוניברסיטת מרילנד, שהוביל בעבר את השתלת הלב הראשונה מחזיר באדם חי, הגיב למחקר ואמר כי ריאות הן "האיבר הקשה ביותר להשתלה", בשל רגישותן הרבה למערכת החיסון. לדבריו, הניסוי הסיני הוא "צעד ראשוני חשוב" לקראת פתרונות עתידיים למחסור החמור באיברים להשתלה.
ואכן, המחסור הזה ממשיך לגבות חיים. בארצות הברית לבדה המתינו בשנה שעברה יותר מ־103 אלף בני אדם להשתלת איברים, אך בפועל בוצעו רק כ־48 אלף הליכים. לפי נתוני הסוכנות הפדרלית HRSA, כ־13 איש מתים מדי יום בזמן שהם מחכים לאיבר מציל חיים. על רקע זה, ההצלחה היחסית של הניסוי הסיני מעוררת תקווה – גם אם הדרך לשימוש רפואי רחב עודנה ארוכה.