משרד ביטחון המולדת של ארצות הברית (DHS) הודיע השבוע על כללים חדשים ומהפכניים שעתידים לשנות מן היסוד את חוויית הלימודים של סטודנטים זרים בארצות הברית. על פי ההצעה, משך השהייה המרבי של סטודנטים בינלאומיים יחויב להיקבע לארבע שנים לכל היותר – במקום המצב הקיים מאז 1978, שבו ויזות מסוג F ניתנו ל"משך הלימודים" ללא הגבלת זמן ברורה.

ההחלטה היא חלק מקו קשוח שמוביל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן בינואר 2025, ומתיישבת עם סדרת צעדים רחבה שנועדה להקשיח את מדיניות ההגירה. "יותר מדי זמן ממשלים קודמים אפשרו לסטודנטים זרים ולמחזיקי ויזה אחרים להישאר בארצות הברית כמעט ללא הגבלה – מה שיצר סיכונים ביטחוניים, עלויות עתק למשלם המסים, וחיסרון לאזרחים האמריקנים," נמסר בהודעת משרד ביטחון המולדת.

במסגרת הכללים החדשים, סטודנטים זרים יוכלו להישאר בארצות הברית למשך לימודיהם, אך לא יותר מארבע שנים. גם מבקרים בתוכניות חילופים בעלי ויזות מסוג J יוגבלו באותה מתכונת. בנוסף, כתבי חוץ יזכו לאשרה באורך 240 ימים עם אפשרות הארכה דומה, אך ללא אפשרות לשהות מעבר למשך פעילותם.

 

על פי תכניתו של ממשל טראמפ - במסגרת הכללים החדשים, סטודנטים זרים יוכלו להישאר בארצות הברית למשך לימודיהם, אך לא יותר מארבע שנים. גם מבקרים בתוכניות חילופים בעלי ויזות מסוג J יוגבלו באותה מתכונת. בנוסף, כתבי חוץ יזכו לאשרה באורך 240 ימים עם אפשרות הארכה דומה, אך ללא אפשרות לשהות מעבר למשך פעילותם

 

סוף לעידן "הסטודנט הנצחי"

מאז סוף שנות ה-70 נהנו סטודנטים זרים ממעמד ייחודי: ויזת F אפשרה להם להישאר במדינה כל עוד היו רשומים ללימודים מלאים, ללא מועד תפוגה קשיח. הממשל טוען כי מצב זה יצר פרצות רבות, כולל ניצול לרעה של המערכת על ידי מי שהמשיכו להירשם לקורסים רק כדי להאריך את שהותם.

ב-DHS מתארים את המהלך כהכרחי: "הכלל החדש יקל על הממשלה הפדרלית לעקוב כראוי אחרי סטודנטים זרים ולהבטיח שהשהות שלהם מפוקחת," נמסר בהצהרה רשמית.

מזכיר המדינה, מרקו רוביו, הדגיש בשבוע שעבר את ההיגיון שמניע את המדיניות החדשה, כאשר הודיע גם על הקפאת הנפקת ויזות עבודה לנהגי משאיות זרים – מהלך נוסף במסגרת ההקשחה בתחום ההגירה. "העלייה במספר הנהגים הזרים בכבישי ארצות הברית מסכנת חיים ופוגעת בפרנסתם של נהגים אמריקנים," כתב ברשת X.

ביקורת קשה מהאקדמיה

בקרב אוניברסיטאות וארגוני חינוך בינלאומיים התקבלה ההחלטה בזעזוע. ד"ר פנטה או, מנכ"לית ארגון NAFSA: התאחדות מחנכים בינלאומיים, אמרה: "שינויים אלה יכניסו סטודנטים וחוקרים לים של עיכובים בירוקרטיים במקרה הטוב, ובמקרה הרע – יהפכו אותם לשוהים בלתי חוקיים מבלי שהתכוונו לכך, ויחשפו אותם לענישה."

מיריאם פלדבלום, נשיאת Alliance on Higher Education and Immigration, הזהירה שהמדיניות החדשה היא "עוד צעד מיותר ומזיק נגד סטודנטים וחוקרים." לדבריה: "הכלל הזה שולח מסר חד וברור לכישרונות מכל העולם – שתרומתם אינה רצויה בארצות הברית. זה לא רק פוגע בסטודנטים זרים, אלא גם מחליש את היכולת של האוניברסיטאות האמריקניות למשוך את המוחות הטובים ביותר ופוגע בתחרותיות הגלובלית שלנו."

טרמפולינה למתקפה רחבה

הגבלת הוויזות לסטודנטים היא חלק ממדיניות רחבה יותר שמוביל טראמפ מאז השבעתו לכהונה השנייה. במהלך החודשים הראשונים לשלטונו חידש הנשיא את דיבוריו על "גירוש המוני" של לא-אזרחים, והדגיש את הצורך "להחזיר את השליטה בגבולות לאמריקנים."

המספרים כבר מורגשים: משרד החוץ האמריקני הודיע בתחילת החודש על ביטול 6,000 ויזות סטודנטים מתחילת השנה בלבד. בנוסף, נמסר על כוונה לחקור את כל 55 מיליון בעלי הוויזות בארצות הברית – מהלך שמעורר חרדה בקרב קהילות מהגרים וסטודנטים בינלאומיים.

השפעות על ישראלים

ההחלטה צפויה להשפיע גם על מאות סטודנטים ישראלים הלומדים מדי שנה באוניברסיטאות בארצות הברית, במיוחד בתארים מתקדמים. בעוד שחלקם מצליחים להשלים לימודים במסגרת ארבע שנים, רבים אחרים – בעיקר בתארי דוקטורט או במסלולים מחקריים – עלולים להיתקל בקשיים משמעותיים אם הכללים החדשים ייושמו במלואם.

מרצים וסטודנטים ישראלים בארצות הברית כבר הביעו חשש שהשינוי יקטע תוכניות לימוד ומחקר. "זה יכול להרתיע ישראלים רבים מלצאת ללימודים בארצות הברית," אמר לכתבה סטודנט ישראלי לדוקטורט במדעי המחשב. "אם אני לא יודע בוודאות שאוכל לסיים את התואר, ייתכן שאבחר ללמוד באירופה או בקנדה."

קרב על עתיד ההשכלה הגבוהה

המדיניות החדשה ממקמת את האוניברסיטאות בחזית המאבק על עתיד מדיניות ההגירה האמריקנית. בעוד הממשל מתעקש על שמירה על ביטחון ועל הפחתת "ניצול לרעה של המערכת", הקהילה האקדמית מזהירה כי ארצות הברית עלולה לאבד את מעמדה כיעד המרכזי ללימודים גבוהים בעולם.

בעשורים האחרונים נשענו אוניברסיטאות רבות על נוכחות סטודנטים בינלאומיים – גם כגורם תרבותי וגם כלכלי. ההכנסות משכר לימוד של סטודנטים זרים מגיעות למיליארדי דולרים בשנה, ומהוות עוגן תקציבי חשוב במיוחד עבור אוניברסיטאות ציבוריות.

לאן פני הדברים?

נכון לעכשיו, מדובר בכללים מוצעים בלבד, שצפויים לעבור הליך אישור ציבורי ומשפטי. עם זאת, ההיסטוריה של ממשל טראמפ מלמדת כי גם מהלכים שנתפסו בהתחלה כבלתי ישימים – לבסוף יצאו לפועל.

הוויכוח סביב הכללים החדשים משקף את המתח שבין הרצון לשמור על שליטה בהגירה לבין הצורך לשמור על פתיחות אקדמית וכלכלית. ההכרעה בסוגיה עשויה לקבוע לא רק את עתידם של מאות אלפי סטודנטים זרים, אלא גם את מעמדה הבינלאומי של ארצות הברית כמרכז ההשכלה הגבוהה המוביל בעולם.