במכתב פתוח שפורסם השבוע, הארגונים הצהירו: "אנחנו מחויבים לשמור על הערכים הקהילתיים שלנו ולא נציית לתנאים דכאניים אלה." המכתב הגיע בתגובה לדרישות חדשות ממשרד הביטחון הפנימי (DHS), הקובעות שמקבלי המענקים חייבים לתמוך באכיפת חוקי ההגירה הפדרליים ולהימנע מתוכניות המעודדות גיוון.
ארגונים מצטרפים לחרם
בין החותמים על המכתב נמצאים ארגונים פרוגרסיביים כמו "Bend the Arc: Jewish Action" וקבוצות פרו-פלסטיניות כמו "IfNotNow" ו-"Jewish Voice for Peace", אך גם בתי כנסת שאינם מזוהים פוליטית. חלק מבתי הכנסת החליטו באופן עצמאי להחרים את התוכנית כל עוד התנאים השנויים במחלוקת נותרים בתוקף.
"הביטחון היהודי דורש דמוקרטיה מכלילה, והדמוקרטיה המכלילה דורשת ביטחון יהודי. אנחנו לא נציית ולכן לא נגיש בקשה," כתבה הרבה ג'יל מדרר מבית הכנסת "רודף שלום" בפילדלפיה בפייסבוק.
רב אחר, שטען כי הוא עומד בפני בחירה בין ביטחון קהילתו לבין חובותיו הדתיות, סירב להתראיין בגלוי מחשש שמחאה פומבית תסכן שני חברי קהילה שהם פליטים. "כסף ניתן לנו בתנאי שנפר מצווה ספציפית," אמר, בהתייחסו למצוות הכנסת אורחים. "אני לא רואה איך אנחנו יכולים לקבל את הכסף הזה."
המתח בין ביטחון לערכים
הסערה סביב תוכנית מענקי הביטחון לעמותות – תוכנית שקבוצות יהודיות פעלו שנים להרחיב – מציגה דוגמה נוספת לאופן שבו מדיניות טראמפ מעמידה יהודים אמריקאים בקונפליקט בין עדיפויותיהם לערכיהם. החשש מתגבר עקב ההשקה הכאוטית של המדיניות, עם ארגונים יהודיים מרכזיים הפועלים מאחורי הקלעים לעיצוב ההחלטות, אך שומרים על תגובה ציבורית מוגבלת.
הדרישה הגוברת למימון שמופץ דרך התוכנית – המנוהלת על ידי FEMA תחת משרד הביטחון הפנימי – עלתה בחדות עקב העלייה בפיגועים אנטישמיים. התוכנית, שנוסדה ב-2004 והורחבה לאחר הפיגוע בבית הכנסת "עץ החיים" ב-2018, היא המקור הפדרלי המרכזי למימון עמותות ובתי תפילה לחיזוק הביטחון מפני טרור ואלימות שנאה.
המענקים מכסים מצלמות, מערכות אזעקה, שומרים, גידור, מחסומים, ואף ציוד סינון כמו גלאי מתכות. הם נועדו לאפשר לארגונים בסיכון גבוה לחזק את ההגנה הפיזית והדיגיטלית.
הסערה סביב תוכנית מענקי הביטחון לעמותות – תוכנית שקבוצות יהודיות פעלו שנים להרחיב – מציגה דוגמה נוספת לאופן שבו מדיניות טראמפ מעמידה יהודים אמריקאים בקונפליקט בין עדיפויותיהם לערכיהם. החשש מתגבר עקב ההשקה הכאוטית של המדיניות, עם ארגונים יהודיים מרכזיים הפועלים מאחורי הקלעים לעיצוב ההחלטות, אך שומרים על תגובה ציבורית מוגבלת.
קולות מתונים יותר
איימי שפיטלניק, מנכ"לית המועצה היהודית לענייני ציבור, הביעה הבנה לחששות אך עודדה מנהיגי קהילות להגיש בקשות בכל זאת. לטענתה, עצם ההגשה מאפשרת לקהילות זמן להמתין להבהרות – זמן שבו ממשל טראמפ עשוי עדיין לבטל את התנאים השנויים במחלוקת.
"יש מועד אחרון להגשה, והתנאים נכנסים לתוקף רק אם מקבלים את המימון – כך שעדיין יש זמן," אמרה.
מדיניות מבולבלת וסותרת
ביחס לתנאים הקשורים לאכיפת ההגירה, נראה שממשל טראמפ כבר נסוג בחלקם – אך הדבר לא הובהר לציבור, בין היתר בשל מסרים סותרים.
מאז אפריל, הארגונים קיבלו הוראות סותרות: תחילה נאמר שבתי כנסת פטורים מהחובה לשתף פעולה עם אכיפת ההגירה, ובהמשך רמזו הפקידים כי החובה עדיין חלה. משרד הביטחון הפנימי טען שהתנאים חלים על כל מימון, כחלק ממדיניות רחבה יותר לשימוש בבירוקרטיה למטרות פוליטיות.
בעקבות זאת, 20 מדינות הגישו תביעה נגד הממשל, בטענה שלא חוקי להתנות מימון ממשלתי בשיתוף פעולה עם אכיפת חוקי ההגירה. החשש המיידי היה שהממשל יעכב כספי שיקום מאסונות שריפות בקליפורניה.
בהמשך, ביוני, עורכי דין פדרליים טענו כי התנאים לא יוחלו על תוכניות מסוימות – כולל תוכנית מענקי הביטחון לעמותות. אולם בסוף יולי, הודעה רשמית של משרד הביטחון הפנימי יצרה רושם הפוך.
ההקלה הייתה קצרה: ב-13 באוגוסט המשרד פרסם הודעה חדשה עם נוסח שנראה כסותר את ההבהרות הקודמות. שם נכתב כי תנאי ההגירה "עלולים להיות מהותיים להחלטת המשרד במתן המענק, והמשרד רשאי לנקוט צעדים במקרה של אי-ציות".
שפיטלניק, שצוותה עוקב אחרי הנושא מקרוב, אמרה כי נמסר לה שהנוסח האחרון הוא "טעות" שתתוקן בקרוב. כדי להבטיח בהירות, שלחה ביום שישי מכתב לשרת הביטחון הפנימי קריסטי נואם.
הקהילה היהודית מגיבה
במכתבה כתבה: "הקהילה היהודית מגוונת להפליא – מיהודים להט"בים, דרך יהודי צבע, ועד מהגרים ופליטים. בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים מפעילים תוכניות ושירותים התומכים בחלקים חיוניים אלה של הקהילה."
המכתב סיכם: "הקהילות שלנו תלויות במימון הביטחוני הזה – והן זקוקות להבהרה ברורה שהסכמתן לקבל כספים לא תחייב אותן לוותר על ערכיהן ואמונותיהן הדתיות."