הגירוש שמעורר סערה: האיש שטראמפ רוצה לגרש נעצר – והפעם זה אישי

קילמר אברגו גארסיה, בן 30, נעצר אתמול (שני) במשרדי סוכנות ההגירה בבולטימור, לאחר שבועות של מאבק משפטי סוער. האיש הפך בתוך חודשים בודדים לסמל במאבק על דמותה של מדיניות ההגירה בעידן טראמפ – מצד אחד, ממשל שמבטיח "אפס סובלנות" ומציג אותו כעבריין מסוכן; מצד שני, מערכת משפטית ועורכי דין שמזהירים מפני פגיעה בזכויות יסוד.

"הלילה כוחות אכיפת החוק של ICE עצרו את קילמר אברגו גארסיה והוא בתהליך גירוש," הודיעה שרת ביטחון המולדת קריסטי נואם. "הנשיא טראמפ לא יאפשר לזר הבלתי חוקי הזה – חבר בכנופיית MS-13, סוחר בבני אדם, מתעלל סדרתי במשפחתו וטורף ילדים – להמשיך להטיל אימה על אזרחים אמריקנים."

מקרה מבחן למדיניות ההגירה

סיפורו של אברגו גארסיה הפך למקרה מבחן מורכב. הוא נעצר לראשונה במרץ על ידי ICE, אך נשלח בטעות לאל סלבדור – בניגוד לצו מפורש של בית משפט להגירה. ההעברה, שבוצעה ללא הודעה מוקדמת, עוררה סערה משפטית וציבורית.

השופטת הפדרלית פאולה קסיניס הורתה באפריל להחזירו לארה"ב, לאחר שנכלא בכלא הידוע לשמצה בסן סלבדור. אנשי הממשל טענו כי אינם יכולים להתערב משיקולים דיפלומטיים וכי האחריות על גורלו מוטלת על הרשויות הסלבדוריות.

באופן מפתיע, ביוני הוחזר אברגו גארסיה לארה"ב. משרד המשפטים הודיע אז על כתב אישום נגדו בגין הברחת בני אדם, בטענה שהשתתף במזימה להעביר מהגרים בלתי חוקיים ברחבי ארה"ב.

 

 

 

ספקות משפטיים וביקורת שיפוטית

הנאשם הכחיש את האישומים, ומשפטו נקבע לינואר הקרוב. כבר ביוני הביעה השופטת ברברה הולמס ספקות באשר לראיות: "מהימנותן מוטלת בספק, ולכן גם המשקל שניתן להן מוגבל."

עורכי דינו טוענים כי מדובר במסע נקמה מצד הממשל. בעתירה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במרילנד נכתב כי נאמר לו שהוא עלול להישלח דווקא לאוגנדה – איום שמטרתו הפעלת לחץ פסול.

סיימון סנדובל-מושנברג, אחד מפרקליטיו, הסביר: "אנחנו דורשים למנוע את גירושו עד שיקבל משפט הוגן בבית משפט להגירה ואת מלוא זכויות הערעור שלו."

דחיית עסקת טיעון

לפי מסמכים משפטיים, הוצעה לאברגו גארסיה עסקה: גירוש לקוסטה ריקה בתמורה להודאה באשמת הברחת בני אדם. הוא דחה את ההצעה. "מסע הנקמה של הממשלה נמשך מפני שמר אברגו מסרב להיכנע ללחץ להודות באשמה בתיק שמעולם לא היה צריך להיות מוגש," אמר שון הקר, עורך דין נוסף מצוות ההגנה.

באירוע תמיכה מחוץ למשרדי ICE אמר אברגו גארסיה בקול נרגש כי ייאחז בזיכרון ילדיו בתקופת מעצרו.

הפרדת משפחות והמתח בין הרשויות

טום הומן, "צאר הגבול" של טראמפ, אמר ל-Fox News כי גירושו "על השולחן" – ולא הביע חרטה על ההפרדה ממשפחתו בארה"ב. "המשפחה שלו יכולה ללכת איתו – כי הוא עוזב. הוא הולך להיות מגורש," הצהיר.

השופטת קסיניס, שמובילה את הדיון המשפטי בתיק, כבר ביקרה בעבר את הממשל על התנהלותו. היא דרשה כי יימסר לעורכי דינו של אברגו גארסיה התראה של 72 שעות לפחות לפני כל ניסיון להעבירו למדינה אחרת. ביולי, כאשר שופט בטנסי שקל לשחררו בערבות, התערבה והעבירה את הסמכות חזרה למרילנד.

מסע של 700 מייל

ביום שישי האחרון יצא אברגו גארסיה למסע של 700 מייל לבולטימור, כשהוא עונד צמיד GPS ונוסע ברכב של חברת אבטחה פרטית שנשכרה על ידי עורכי דינו. על פי ההסכם, ניתנו לו 48 שעות חופשיות לפני שהתייצב שוב במשרדי ICE.

 

 

MS-13 – הרקע שמאחורי האישומים

כנופיית MS-13, שמקורה באל סלבדור ובקהילות מהגרים בקליפורניה, נחשבת לאחת הארגוניות הפליליות האלימות ביותר בארה"ב. ממשל טראמפ משתמש תדיר בשמה כסמל למדיניות ההגירה הקשוחה. האשמתו של אברגו גארסיה כחבר בארגון זה מציבה אותו במרכז השיח הציבורי, גם אם הראיות נגדו מוטלות בספק.

עורכי דינו טוענים כי עצם השיוך ל-MS-13 הוא כלי תעמולתי שמטרתו להצדיק החמרה במדיניות ההגירה ולחזק את מסר "החוק והסדר" של טראמפ.

סמל למדיניות שנויה במחלוקת

המקרה כולו הפך לסמל למתח שבין מדיניות "אפס סובלנות" של ממשל טראמפ לבין מערכת המשפט הפדרלית המבקשת להבטיח הליכים הוגנים. מצד אחד – האשמות חמורות של סחר בבני אדם, חברות בכנופיית MS-13 והתעללות במשפחה; מצד שני – טענות עקביות שמדובר במסע נקמה חסר בסיס מוצק.

השופטת קסיניס צפויה להכריע בקרוב בעתירה הדחופה למנוע את גירושו. ההחלטה עלולה להצית עימות נוסף בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, ולעצב את גבולות הכוח של הממשל בתחום ההגירה.

השלכות רחבות יותר

מעבר לסיפורו האישי של אברגו גארסיה, המקרה מדגיש את המורכבות של מדיניות ההגירה האמריקנית בעידן טראמפ: כיצד אירוע בודד הופך לזירה של מאבק משפטי, פוליטי וחברתי על אופי החברה האמריקנית וערכיה.

עבור תומכי הנשיא, מדובר בהוכחה לנחישות הממשל להילחם ב"עבריינים זרים". עבור מתנגדיו – דוגמה מסוכנת לפגיעה בזכויות אדם, לערעור האיזונים בין רשויות השלטון ולפוליטיזציה של מערכת אכיפת ההגירה.