במסמך הצו, שמכונה בבית הלבן "הגנה על הסמל הלאומי", נכתב כי "הדגל האמריקני הוא הסמל המקודש והמוערך ביותר של ארצות הברית, והשחתתו היא מעשה פוגעני ופרובוקטיבי בצורה יוצאת דופן". עוד נכתב כי שריפת דגלים מהווה "הצהרה של בוז ועוינות כלפי האומה שלנו, ומעשה המשמש קבוצות זרות כדי לאיים על אמריקנים באלימות".
שורש הצו החדש נעוץ במהומות שפרצו בלוס אנג'לס ביוני האחרון, במהלך הפגנות נגד פשיטות ICE. בתיעודים מההפגנות נראו מפגינים מציתים דגלי ארצות הברית ומניפים במקביל דגלי מקסיקו. אחד מהם אף תועד יורק על הדגל הבוער. התמונות הופצו ברשתות החברתיות ועוררו את זעמו של טראמפ, שהקדיש לנושא מספר פוסטים בפלטפורמת Truth Social.
"זו לא רק מחווה, זה משהו שאנחנו צריכים להפוך למציאות. אנחנו צריכים להפיל את האימפריה הזו אחת ולתמיד", אמר אחד המפגינים בעת הצתת הדגל. גורם בבית הלבן מסר כי טראמפ רואה במקרים אלה "התקפה ישירה על האומה האמריקנית מצד אלמנטים עוינים".
הצו מתייחס גם להפגנות אנטי-ישראליות מאז פרוץ המלחמה בעזה, ובהן המחאות מחוץ לוועידה הדמוקרטית בשיקגו באוגוסט 2024 וההפגנות במהלך נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס ביולי אותה שנה.
הבעיה המרכזית בצו היא התנגשותו עם פסיקה ברורה של בית המשפט העליון האמריקני. בשנת 1989, בתיק Texas v. Johnson, קבע בית המשפט העליון ברוב של 5–4 כי שריפת דגלים מוגנת תחת התיקון הראשון לחוקה, המעגן את חופש הביטוי.
הבעיה המרכזית בצו היא התנגשותו עם פסיקה ברורה של בית המשפט העליון האמריקני. בשנת 1989, בתיק Texas v. Johnson, קבע בית המשפט העליון ברוב של 5–4 כי שריפת דגלים מוגנת תחת התיקון הראשון לחוקה, המעגן את חופש הביטוי.
הצו החדש מורה לתובעת הכללית פאם בונדי "להעמיד לדין בתקיפות" כל מי ששורף דגלים, ובמקביל להגיש עתירות משפטיות שיבחנו מחדש את היקף ההגנה החוקתית. למעשה, טראמפ מנסה להביא את הסוגיה פעם נוספת לפתחו של בית המשפט העליון, שבו כיום רוב שמרני מובהק של 6–3.
פרופ' לורנס טרייב, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת הרווארד, אמר לרשת CNN: "זו התנגשות חזיתית עם התיקון הראשון. טראמפ מהמר שבית המשפט השמרני הנוכחי יהיה מוכן להפוך פסיקה חוקתית מבוססת, כפי שעשה בסוגיית ההפלות".
הצו כולל גם סעיפים מחמירים כלפי מהגרים. בונדי ושרת ביטחון המולדת קריסטי נואם הודיעו כי יידחו בקשות לוויזה או לאשרות הגירה מכל מי שהואשם בשריפת דגלים, ואף יבוטלו אשרות שכבר ניתנו למהגרים שנמצאו אשמים במעשה זה.
עורכי דין מזהירים שמדובר בצעד חריג, המעניק לעבירה סמלית השלכות חמורות על המעמד החוקי של מהגרים. "אנחנו מדברים על אנשים שעלולים לאבד את מעמדם החוקי בגלל השתתפות במחאה חוקתית", אמרה עורכת הדין מריה גונזלס מה-ACLU. "זה יוצר אקלים של פחד והשתקה של מחאה לגיטימית".
טראמפ מקפיד לאורך השנים להדגיש את חשיבותו של הדגל כסמל פטריוטי. לא פעם תועד בנאומיו כשהוא מחבק את הדגל. השנה, לאחר שחזר לבית הלבן, הקים במדשאת הבית הלבן שני תרנים בגובה 26 מטר, שעליהם מתנוססים דגלי ענק הנראים למרחק רב. בבית הלבן הדגישו כי טראמפ מימן את התרנים מכספו הפרטי.
הצעד משתלב במדיניות הפנים הרחבה של טראמפ, הכוללת אכיפת הגירה נוקשה ומאבק נגד ביטויי מחאה. רק השבוע חתם על צו נוסף, שביטל את מדיניות "cashless bail" במחוז קולומביה, והורה לעצור מפגינים ללא אפשרות שחרור בערבות עד למשפטם.
הדמוקרטים גינו את הצו כ"התקפה על הדמוקרטיה האמריקנית". חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז כתבה בטוויטר: "טראמפ הראה שוב שאינו מבין את החוקה שנשבע להגן עליה. זה בדיוק סוג הדיכוי שהאבות המייסדים ביקשו למנוע".
גם רפובליקנים מתונים הביעו הסתייגות. הסנאטור מיט רומני אמר ל-Politico: "אני אוהב את הדגל האמריקני, אבל אני אוהב את החוקה יותר. אי אפשר להגן על סמל החירות על ידי פגיעה בחירות עצמה".
ארגוני זכויות אדם כבר נערכים לתגובה. ה-ACLU הודיע שיגיש עתירה נגד הצו בתוך 24 שעות מרגע חתימתו, בטענה שהוא מפר את התיקון הראשון והתיקון ה-14 לחוקה.
הקרב צפוי להגיע במהירות לבית המשפט העליון, שם יידרשו השופטים להכריע בין פרשנות שמרנית לבין המסורת הליברלית של הגנה על חופש הביטוי. מומחים מעריכים כי קיים סיכוי ממשי שהרכב השופטים הנוכחי יהפוך את פסק הדין משנת 1989, כפי שקרה בסוגיית ההפלות.
הצו מעמיק את הקרע בחברה האמריקנית בין תומכי טראמפ, הרואים בו הגנה על ערכים פטריוטיים, לבין מתנגדיו, המזהירים מפני הידרדרות אוטוריטרית.
בסקר של Pew Research נמצא כי 67% מהרפובליקנים תומכים באיסור על שריפת דגלים, לעומת 23% בלבד מהדמוקרטים. הנתון משקף את המתח הרחב יותר סביב גבולות חופש הביטוי בחברה האמריקנית, הנאבקת בקיטוב פוליטי הולך ומעמיק.
הצו החדש, יחד עם צעדים נוספים של טראמפ בתחום אכיפת החוק והסדר הציבורי, מעצב את השנה השנייה לכהונתו כמבחן למידת עמידותם של המוסדות הדמוקרטיים מול נשיא שאינו מהסס לאתגר נורמות חוקתיות ותיקות