גם לייל מננדז נשאר מאחורי הסורגים: ועדת השחרורים דחתה את בקשתו למרות 36 שנים בכלא

בסיום דרמטי לשבוע מתוח, דחתה ועדת השחרורים של מדינת קליפורניה ביום שישי את בקשת השחרור של לייל מננדז (57), יום אחד בלבד לאחר שאחיו הצעיר, אריק, ספג דחייה דומה. השניים רצחו את הוריהם לפני 36 שנים בבית המשפחה המפואר בבוורלי הילס – פרשה שהפכה לאחד המקרים הפליליים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

לייל, שהיה בן 21 בעת הרצח, הופיע בפני הוועדה באמצעות שיחת וידאו מהכלא בסן דייגו שבו הוא כלוא. במהלך הדיון הרגשי פרץ בבכי כשתיאר את ההתעללות הקשה שספג מאביו, ואף חשף לראשונה פרטים על התעללות מינית שלטענתו ביצעה בו אמו.

"הייתי הבן המיוחד במשפחה שלי. אחי היה הדחוי," אמר לייל בקול שבור. "ההתעללות הפיזית התמקדה בי, כי הייתי חשוב יותר לאבי." הוא תיאר כיצד אביו, חוסה מננדז, חנק אותו, היכה אותו והכאיב לו באמצעות חגורה.

הרגע הקשה ביותר הגיע כאשר לייל נשבר לחלוטין בעת שתיאר כיצד הוא ואחיו עימתו את אמם בנוגע להתעללות של האב באריק הצעיר. "לא יכולתי להבין שהיא ידעה," אמר בין דמעות. כשנשאל איזה מוות גרם לו ליותר צער, השיב: "של אמי. כי אהבתי אותה ולא יכולתי לדמיין לפגוע בה בשום צורה."

 

הרגע הקשה ביותר הגיע כאשר לייל נשבר לחלוטין בעת שתיאר כיצד הוא ואחיו עימתו את אמם בנוגע להתעללות של האב באריק הצעיר. "לא יכולתי להבין שהיא ידעה," אמר בין דמעות. כשנשאל איזה מוות גרם לו ליותר צער, השיב: "של אמי. כי אהבתי אותה ולא יכולתי לדמיין לפגוע בה בשום צורה"

 

האחים מננדז נידונו למאסר עולם ב-1996 לאחר שירו למוות בהוריהם, חוסה וקיטי מננדז, ב-20 באוגוסט 1989. בעוד שהסנגוריה טענה כי פעלו מתוך הגנה עצמית לאחר שנים של התעללות מינית מצד האב, התביעה טענה כי הם רצחו כדי לרשת רכוש בשווי מיליוני דולרים.

במאי השנה הפחית בית המשפט את עונשם, מה שהפך אותם לזכאים מיידית להגיש בקשת שחרור מותנית. הדיונים בוועדת השחרורים סימנו את ההזדמנות הקרובה ביותר שלהם לחירות מאז הרשעתם לפני כמעט שלושה עשורים.

עם זאת, הוועדה התמקדה בעיקר בהפרות שביצע לייל בכלא – ובעיקר השימוש בטלפונים סלולריים עד מרץ 2025. "שכנעתי את עצמי שזה לא אמצעי שפוגע באף אחד מלבדי בהפרת כללים," הסביר לייל. הוא טען כי צוות הכלא עקב אחרי תקשורתו עם אשתו ומכר מידע לצהובונים, ולכן ראה בשימוש בטלפונים דרך להגן על פרטיותו.

סנגוריתו של לייל, היידי רומל, הביעה תסכול מכך שהדיון לא התמקד בהישגיו בכלא או במאמציו לבנות יחסים חיוביים עם צוות הסוהרים. היא ציינה כי מעולם לא השתמש בסמים או אלכוהול בכלא, ולא היה מעורב באף קטטה אלימה.

"כמה אנשים עם גזר דין של מאסר עולם מגיעים בפני הוועדה הזאת עם אפס אלימות, למרות שהותקפו ונרדפו, ובוחרים להגיב אחרת?" תהתה רומל.

פסיכולוג שבדק את לייל קבע כי הוא נמצא בסיכון "נמוך מאוד" לאלימות במקרה של שחרור. לייל עצמו הדגיש: "החיים שלי הוגדרו על ידי אלימות קיצונית. רציתי שיגדירו אותי במשהו אחר."

למעלה מתריסר בני משפחה השתתפו בדיון באמצעות שיחת וידאו, אך רבים בחרו שלא להעיד מחשש לפגיעה בפרטיות – לאחר שהקלטות מדיונו של אריק יום קודם פורסמו ברשת. דודתם, טרסיטה מננדז-בראלט, העידה: "אני רוצה שהאיפוק שלי יישמע – כמה אני אוהבת אותו ומאמינה בו. אני מאוד גאה בו ורוצה שיחזור הביתה."

הוועדה דחתה את בקשת השחרור לשלוש שנים, שלאחריהן יוכל לייל להגיש בקשה נוספת. במקביל, עדיין תלויה ועומדת עתירת הביאס קורפוס שהוגשה במאי 2023, המבקשת לבחון מחדש את ההרשעות על בסיס ראיות חדשות התומכות בטענותיהם על התעללות מינית מצד האב.

המקרה ממשיך לרתק את הציבור האמריקאי, ומעלה שאלות עמוקות על טראומות ילדות, צדק וגבולות החמלה במערכת המשפט.