במסמכים נכתב כי מאסק פנה לצוקרברג ודן עמו באפשרויות השקעה או מימון שקשורות ל"מכתב הכוונות" שהגיש. למרות זאת, לא צוקרברג ולא מטא חתמו בסופו של דבר על ההסכם, ובקרב המשקיעים שתמכו במהלך הופיעו מקורבים אחרים של מאסק.
אילון מאסק ומארק צוקרברג
עורכי הדין של OpenAI הדגישו כי עצם השיחות בין שני המיליארדרים הייתה מפתיעה, משום שבאותה תקופה השקיעה מטא סכומים אדירים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית משלה. לפי פרסומים, החברה אף ניסתה לגייס חוקרים בכירים מ־OpenAI באמצעות הצעות שכר ענקיות שהגיעו ל־100 מיליון דולר ואף יותר.
העובדה שמאסק פנה דווקא לצוקרברג עוררה תשומת לב ציבורית נוספת בשל היריבות הידועה ביניהם. השניים כמעט נפגשו לקרב היאבקות מתוקשר ב־2023, אך גם ללא הקרב – מערכת היחסים ביניהם נותרה מתוחה. כעת טוענת OpenAI כי הצעת הרכישה, כמו גם התביעות שמאסק מקדם נגדה, הן חלק ממה שהיא מגדירה "קמפיין הטרדה" שנועד להאט את התקדמותה בתחום הבינה המלאכותית.
במקביל מבקשת OpenAI שבית המשפט יחייב את מטא להעביר לה מסמכים הנוגעים לשיחות עם מאסק. מטא מתנגדת, וטוענת כי מדובר בדרישה פולשנית מדי. נציגי OpenAI ועורך דינו של מאסק לא השיבו לפניות לתגובה, ומטא עצמה בחרה שלא להתייחס.
מאסק, שמנהל כיום את חברת xAI שפיתחה את הצ'אטבוט Grok המתחרה ישירות במוצרי OpenAI, היה בעבר ממייסדי החברה ותומכיה הראשונים. אולם הקרע בינו לבין אלטמן הוביל לפרישתו, ומאז הוא מותח ביקורת חריפה על המעבר של OpenAI לגוף למטרות רווח. אלטמן ותומכיו טוענים מנגד כי הדירקטוריון ללא מטרות רווח ממשיך להיות בעל השליטה העליון בקבלת ההחלטות.