האירוע שהצית את הפיטורים התרחש כאשר גוריישי ניסח הצהרה ובה נכתב: "איננו תומכים בעקירה בכפייה של פלסטינים מעזה". ההצהרה, שהתבססה על עמדות שהשמיעו בעבר הנשיא טראמפ ושליחו המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף, נתקלה בהתנגדות חריפה מצד בכירי המשרד.
בתזכיר פנימי שהודלף ל"וושינגטון פוסט" הורו הבכירים לגנוז את המשפט ו"לחתוך את השורה המסומנת באדום". ההצהרה נערכה מחדש, וכעבור ימים ספורים קיבל גוריישי הודעה על פיטוריו – ללא הסבר רשמי.
"למרות מוניטין חזק ויחסי עבודה קרובים עם רבים מעמיתיי, לא הצלחתי לשרוד את חילוקי הדעות הללו", אמר גוריישי לעיתון. לדבריו, הנוסח שהציע אושר בעבר על ידי מחלקת המדינה מאז כניסתו של טראמפ לקדנציה השנייה.
עוד עימות התגלע לאחר חיסולו של עיתונאי אל־ג'זירה אנס א־שריף יחד עם עיתונאים נוספים בעזה במתקפה ישראלית. גוריישי הציע לפרסם הודעה רשמית בנוסח: "אנו מתאבלים על אובדן העיתונאים ומביעים תנחומים למשפחותיהם", אך גם הצעה זו נדחתה.
באימייל פנימי מ־10 באוגוסט כתבו בכירי המשרד: "אין צורך בתגובה, איננו יכולים לשלוח תנחומים אם איננו בטוחים במעשיו של אותו אדם". ישראל טענה כי א־שריף היה פעיל חמאס, טענה שהוכחשה על ידי רשת אל־ג'זירה.
דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט הבהיר: "עובדים פדרליים אינם אמורים להעמיד את האידיאולוגיות הפוליטיות האישיות שלהם מעל האג'נדה של הנשיא הנבחר". לדבריו, המשרד נוקט "אפס סובלנות כלפי עובדים שמדליפים מידע באופן בלתי הולם"
יריבו המרכזי של גוריישי היה דיוויד מילשטיין, יועץ בכיר לשגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי. מילשטיין, שתואר על ידי עמיתים כ"להוט מדי לרצות פקידים ישראלים", פעל תדיר כדי להגן על עמדות ישראל.
העימות החריף ביותר נרשם כאשר דרש מהמשרד להתייחס לגדה המערבית כ"יהודה ושומרון". בתשובה לשאלת סוכנות AP על ביקורו של יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון באזור, ניסח מילשטיין הצהרה ששיבחה את ג'ונסון על כך ש"עשה היסטוריה כיו"ר בית הנבחרים הראשון שביקר אי פעם ביהודה ושומרון". גוריישי הצליח למנוע את פרסום ההצהרה, והחליפה בנוסח מקובל יותר שבו הופיע המונח "הגדה המערבית".
מילשטיין היה מעורב גם ביולי במקרה נוסף, כאשר ביקש לפרסם הצהרה בשם מזכיר המדינה מרקו רוביו המגנה את אירלנד על כוונתה לשקול חקיקה שתאסור סחר עם התנחלויות ישראליות. ההצעה הדאיגה דיפלומטים אמריקנים באירופה, שסברו כי נכון יותר לקיים שיח חשאי עם דבלין ולא גינוי פומבי.
לבסוף מנעו הדיפלומטים את פרסום ההצהרה, אך המקרה חשף את הפערים והקונפליקטים בתוך המשרד.
דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט הבהיר: "עובדים פדרליים אינם אמורים להעמיד את האידיאולוגיות הפוליטיות האישיות שלהם מעל האג'נדה של הנשיא הנבחר". לדבריו, המשרד נוקט "אפס סובלנות כלפי עובדים שמדליפים מידע באופן בלתי הולם".
תומכיו של גוריישי דחו את ההאשמות נגדו, וציינו כי תמיד קיבל אישור פנימי להצעותיו וכי "יש לו רקורד מוכח ביכולתו למקד את טראמפ ורוביו במסרים פומביים". אחד התומכים הזכיר כי "הוא היה זה שכתב את הציוץ של מזכיר המדינה – 'להפוך את עזה ליפה שוב'".
פיטוריו של גוריישי התרחשו על רקע דיווחים על תוכניות להעברת אלפי פלסטינים מעזה לדרום סודן. מתנגדיה מכנים אותה "טיהור אתני" ו"פשע מלחמה", בעוד גורמים ישראלים מציגים אותה כ"הגירה מרצון".
גוריישי סיפר כי שאב השראה מנאומו של טראמפ במאי על המזרח התיכון, שבו "האשים את הניאו־שמרנים ותומכי ההתערבות המערבית בכישלון באזור". לדבריו, "הנצים בקומה השביעית של מחלקת המדינה אינם תומכים בחזון הזה".
המקרה ממחיש את המתח בין קווי הדיפלומטיה המסורתיים לבין הלחץ הפוליטי לתמיכה מוחלטת בישראל, ומעלה שאלות על עתיד הדיון הפנימי במדיניות החוץ של ארצות הברית.