קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקנית הראשונה שכיהנה כחברת הנהלה בפדרל ריזרב, הפכה מטרה בולטת לביקורת מצד טראמפ. הטענות נגד קוק התבססו על חקירה פנימית של סוכנות המימון הפדרלית לדיור, בראשות ביל פולטה – מקורב פוליטי לנשיא – אשר טען כי היא הציגה מצגים שגויים במסמכי הלוואות.
לפי פולטה, קוק נטלה ב־2021 שתי הלוואות לדיור – אחת בעיר אן ארבור, מישיגן, ואחת באטלנטה, ג'ורג'יה – תוך שהציגה את שני הנכסים כמקום מגוריה העיקרי. בהמשך, כך נטען, השכירה את הבית באטלנטה מבלי לדווח על ההכנסות בטפסי האתיקה שלה.
פולטה כתב ברשתות החברתיות: "איך ייתכן שאדם שמואשם בהצגת נתונים כוזבים בהלוואות יישב במועצה שמחליטה על שיעורי הריבית לכלכלה האמריקנית?"
מבקריו של הנשיא מציינים כי פרשת קוק מעלה אירוניה מסוימת: טראמפ עצמו הורשע בעבר בניו יורק בהצגת נתונים מנופחים על ערך נכסיו כדי לקבל הלוואות בתנאים מועדפים. בפסק הדין שניתן נגדו הוטל עליו קנס של כ־450 מיליון דולר, כולל ריבית. הנשיא ערער על ההחלטה.
המתקפה על קוק משתלבת במערכה רחבה יותר שמנהל טראמפ מול הפדרל ריזרב. הנשיא טוען כי נדרשת הורדת ריבית משמעותית כדי לעודד צמיחה ולהקל על עלויות החוב של הממשל. מנגד, הבנק המרכזי הותיר את הריבית יציבה, בין היתר מחשש שהעלאות המכסים שיזם טראמפ יובילו ללחצי אינפלציה מחודשים
המתקפה על קוק משתלבת במערכה רחבה יותר שמנהל טראמפ מול הפדרל ריזרב. הנשיא טוען כי נדרשת הורדת ריבית משמעותית כדי לעודד צמיחה ולהקל על עלויות החוב של הממשל. מנגד, הבנק המרכזי הותיר את הריבית יציבה, בין היתר מחשש שהעלאות המכסים שיזם טראמפ יובילו ללחצי אינפלציה מחודשים.
במקביל, הנשיא מותח ביקורת על הוצאות השיפוץ במטה הפד בוושינגטון – פרויקט שתוקצב במקור בכ־1.8 מיליארד דולר אך התנפח לכ־2.5 מיליארד.
קוק, מומחית בעלת שם לכלכלה בינלאומית, לימדה באוניברסיטת מישיגן סטייט לפני שמונתה בידי הנשיא ג'ו ביידן למועצת הפד ב־2022. מינויה עבר ברוב דחוק של 51–50, לאחר שסגנית הנשיא קמלה האריס הכריעה בהצבעה בסנאט. היא בולטת כדמות נשית שחורה במוסד שנשלט לאורך שנים על ידי גברים לבנים, והובילה יוזמות לקידום גיוון ומוביליות חברתית באקדמיה ובכלכלה.
קוק נחשבת קרובה בקוייה ליו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, והצבעותיה במועצה עקביות עם מדיניותו. סיום כהונתה – שנמשכת עד 2038 – עלול להעניק לטראמפ הזדמנות למנות דמות המזוהה יותר עם מדיניות מרחיבה.
במקביל, התפטרותה המפתיעה של נגידת הפד אדריאנה קוגלר מוקדם מהצפוי אפשרה לנשיא למנות את סטיבן מיראן, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים, במקומה – בכפוף לאישור הסנאט. כמו כן, כהונתו של פאוול כיו"ר הפד מסתיימת במאי, והממשל כבר בוחן מועמדים חלופיים.
חוקרים ואנליסטים מזהירים כי התערבות פוליטית בעבודת הפד עלולה לפגוע באמון הציבורי בבנק המרכזי, לערער את יציבות הדולר ולהשליך על המערכת הפיננסית העולמית כולה. בית המשפט העליון בארה"ב חזר והדגיש בשנים האחרונות את עצמאות הבנק, וקבע כי ניתן להדיח חברי מועצה רק בגין עבירות חמורות או התנהגות בלתי הולמת.