בעיות במלאי הטילים: רבע מהטילים המתקדמים האמריקאיים נוצלו בשמי ישראל

חשיפה דרמטית על מחיר ההגנה על ישראל מגלה כי ארצות הברית השתמשה בכרבע ממלאי מיירטי ה-THAAD המתקדמים שלה במהלך "מלחמת 12 הימים" מול איראן ביוני האחרון. הנתונים, שנחשפו במסמכי הפנטגון ובדיווחים אמריקניים, מעוררים דאגה עמוקה באשר לפגיעה במוכנות הביטחונית של ארה"ב מול איומים גלובליים – בראשם סין.

על פי נתונים שהגיעו לידי CNN ובלומברג, כוחות אמריקניים שיגרו יותר מ-100 מיירטי THAAD במהלך הקרבות – ואולי אף עד 150 – מספר מהותי ביחס למלאי הכולל. לארה"ב שבע מערכות THAAD, שתיים מהן הופעלו להגנת ישראל במהלך הסכסוך.

בקשת חירום של מיליארדים
בעקבות הדלדול החריג במלאים, הגיש הפנטגון לקונגרס "בקשת חירום תקציבית" בהיקף 3.5 מיליארד דולר לשם חידוש המאגרים. הבקשה כוללת מיליארד דולר לרכישת מיירטי SM-3 מתוצרת RTX, שבהם השתמשו ספינות הצי האמריקני; תקציב ייעודי לחידוש מלאי מיירטי THAAD; ו-9.2 מיליון דולר לתחזוקת מכ"מי TPY-2.

עלות כל מיירט THAAD עומדת על כ-12.7 מיליון דולר, בעוד שמיירטי SM-3 נעים בין 9 ל-12 מיליון דולר ליחידה. המשמעות: מאות מיליוני דולרים הוצאו על יירוטים בלבד במהלך פחות משבועיים של לחימה.

 

עלות כל מיירט THAAD עומדת על כ-12.7 מיליון דולר, בעוד שמיירטי SM-3 נעים בין 9 ל-12 מיליון דולר ליחידה. המשמעות: מאות מיליוני דולרים הוצאו על יירוטים בלבד במהלך פחות משבועיים של לחימה

 

פער מסוכן בין ייצור לשימוש
הבעיה המרכזית טמונה בפער בין קצב הייצור המצומצם לבין קצב השימוש. בשנה שעברה ייצרה ארה"ב 11 מיירטי THAAD בלבד, והשנה צפויה לקבל 12 נוספים – נתון זעום בהשוואה לצריכה במהלך המלחמה, שעמדה על יותר מעשרה מיירטים ליום.

"המלאי יורד, אנחנו צריכים יותר – ומהר," סיכם קצין אמריקני בכיר לשעבר. מומחי ביטחון מזהירים כי המצב "חסר קיימות" מבחינה צבאית וכלכלית.

נזקים חרף ההגנה
על אף ההשקעה העצומה, ההגנה לא הייתה מושלמת. לפי נתונים ישראליים, איראן שיגרה יותר מ-500 טילים בליסטיים ארוכי טווח. 86% מהם יורטו, אך 36 טילים חדרו ופגעו באזורים מיושבים. בתל אביב ובערים נוספות נרשמו נזקים נרחבים – מבנים נהרסו, אתרים צבאיים נפגעו, חלקים מרשת החשמל קרסו ו-29 בני אדם נהרגו.

דו"ח של מכון JINSA בוושינגטון העריך כי מיירטי ה-THAAD היו אחראים לכמעט מחצית מכלל היירוטים – נתון המצביע על כך שמלאי מיירטי החץ הישראליים לבדם לא היה מספיק. מדאיג לא פחות: שיעור החדירה עלה ככל שהמלחמה נמשכה – מ-8% בשבוע הראשון ל-25% ביום האחרון.

השלכות גלובליות – עין לסין
השימוש האינטנסיבי במיירטים מדאיג במיוחד לנוכח האתגר הסיני באינדו-פסיפיק. "מנקודת מבט צבאית צרה, הסינים הם המנצחים בכך שראו את ארה"ב שוחקת יכולות יקרות ערך במזרח התיכון – יכולות שהתעשייה הביטחונית האמריקנית תתקשה לחדש," אמר סידהארת' קושל, חוקר בכיר במכון RUSI הבריטי.

גורמי ביטחון לשעבר ציינו כי הדאגה ליכולות ההגנה במזרח אסיה עלתה כבר בתקופת ממשל ביידן. "חס וחלילה שתפרוץ מלחמה באוקיינוס השקט – אז נעמוד במתח עצום על מלאי הטילים והתחמושת שלנו," אמר פקיד בכיר לשעבר בפנטגון.

תוכניות חירום ותקציב מוגבל
בתקציב 2026 מתכנן הפנטגון להרחיב משמעותית את כושר הייצור, כולל רכישת 37 מיירטי THAAD חדשים והשקעה של מיליארדים בשרשרת האספקה. עם זאת, גם תוכניות אלה אינן מספיקות כדי לעמוד בקצב איומים מתמשכים.

"היחס בין עלות מול תועלת בלחימה מול איראן לעומת לחימה מול חמאס או חיזבאללה מראה שזה משחק חדש לגמרי," אמר מומחה ביטחון אמריקני. "הטכנולוגיות והעלויות מחייבות חישוב מחדש של כל האסטרטגיות."

הבקשה התקציבית ממחישה את הדילמה בין מחויבות בלתי מתפשרת לישראל לבין שמירה על מוכנות גלובלית. "בסוף צריך לבחור," סיכמה ג'ניפר קוואנאג', מומחית ביטחון במכון Defense Priorities. "ממשל טראמפ מגיע לנקודה שבה לא ניתן עוד להתעלם מהמחירים הללו."