אינטל, יצרנית השבבים הגדולה ביותר בארצות הברית, נמצאת בימים אלה במרכז דיון יוצא דופן: ממשל טראמפ בוחן אפשרות להשתתף במניות החברה – מהלך שעלול להיחשב כהלאמה חלקית. צעד כזה נדיר במיוחד ונעשה בעבר רק בזמני חירום, כמו במשבר הכלכלי של 2008 שבו הולאמו בנקים, או במלחמת העולם השנייה כשממשלת ארצות הברית השתלטה על חברות לוגיסטיקה חיוניות.

הדיון סביב אינטל נובע מחשש מתלות עמוקה ביצרנית השבבים הטייוואנית TSMC. סין מאיימת זה שנים לפלוש לטייוואן, ובתרחיש כזה עלולה ארצות הברית לאבד את מקומה בתעשיית השבבים – תחום שהפך למנוע מרכזי בכלכלה ובביטחון בזכות הבינה המלאכותית. אינטל אמנם נחשבת פחות מתקדמת מ־Nvidia ו־AMD בכל הנוגע לשבבי AI, אך יתרונה הגדול טמון בכך שהיא גם מתכננת וגם מייצרת את השבבים בעצמה. טראמפ מבקש להבטיח יכולת ייצור מקומית ולצמצם את התלות בטייוואן, השולטת ביותר מ־60 אחוזים מהשוק העולמי.

ממשל טראמפ בוחן רכישת מניות של אינטל

דייב בלנדין, מדען מחשבים מ-MIT, השווה את המהלך ל"מירוץ לחלל" ול"מרוץ החימוש הגרעיני". לדבריו, מדובר באתגר לאומי מהמעלה הראשונה: "זה חשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר. הם מעמידים את כל התעשייה במצב חירום, כאילו מתכוננים לעימות – רק שכאן שדה הקרב הוא שרשראות אספקה ומפעלי שבבים".

בינתיים, אינטל סירבה להתייחס ישירות לשיחות עם הבית הלבן, אך מסרה כי היא "מחויבת לתמוך במאמצי הנשיא טראמפ לחזק את מעמדה של ארצות הברית בטכנולוגיה ובייצור", והדגישה שלא תגיב על "שמועות או ספקולציות". דובר הבית הלבן, קוש דסאי, אמר כי כל דיון בעסקאות שטרם הוכרזו רשמית יש לראות כספקולציה בלבד.

במקביל, שתי יצרניות השבבים הגדולות האחרות, Nvidia ו־AMD, הגיעו להסכם יוצא דופן עם הממשל: הן יעבירו 15 אחוזים מהכנסותיהן ממכירות בסין לארצות הברית בתמורה לרישיונות ייצוא. לפי דיווחים, ההסדר עשוי להכניס למעלה משני מיליארד דולר, אך עורר ביקורת קשה בקרב מומחי ביטחון וכלכלה. הנשיא אף הצהיר כי יטיל מכס של 100 אחוזים על שבבים ושבבי זיכרון מיובאים אם לא ייוצרו בארצות הברית.

הצעדים הללו נתפסים כמהלך אסטרטגי שנועד להבטיח את מעמדה של ארצות הברית כמעצמת שבבים מובילה, אך מומחים מזהירים מפני פגיעה חמורה ביחסים עם סין. ליזה טובין, ששימשה בעבר מנהלת תחום סין במועצה לביטחון לאומי, אמרה כי "זהו גול עצמי שיניע את הסינים להקשיח עמדות ולדרוש ויתורים נוספים".

הדיונים על עתידה של אינטל עדיין נמשכים, אך עצם העלאת האפשרות להלאמתה מדגישה עד כמה עמוקה הדאגה בוושינגטון לעתיד תעשיית השבבים ולתלות האמריקנית במפעלי הייצור שמעבר לים.