חמש הערים המסוכנות ביותר בארצות הברית פורסמו לאחרונה בדירוג של US News and World Report – וכולן מנוהלות על ידי ראשי ערים דמוקרטים. במקום הראשון דורגה ממפיס, טנסי, עם נתוני פשיעה מטרידים במיוחד: 112.9 עבירות לכל אלף תושבים בשנה. הסיכוי להפוך לקורבן לפשע בשכונות מסוימות במערב העיר מגיע לאחד מתוך שבעה. לצד הפשיעה, העיר מתמודדת גם עם אתגרים כלכליים – הכנסות משקי הבית נמוכות בעשרות אלפי דולרים מהממוצע הארצי, ושיעור האבטלה גבוה מהממוצע.

ובכל זאת, במשטרה המקומית דווקא משדרים אופטימיות. מפקדת משטרת ממפיס, סי.ג'יי דייוויס, אמרה במסיבת עיתונאים ביולי כי הפשיעה הכללית בעיר ירדה בכ־20 אחוזים מתחילת השנה. "אני משוכנעת שאנחנו בדרך הנכונה", אמרה.

למרות שערים אחרות ברשימה מציגות שיעור פשיעה כולל גבוה יותר, הדירוג מתבסס כאמור גם על עומק הפערים הכלכליים, היקף הפשיעה האלימה והסיכון האישי באזורים מסוימים – תחומים שבהם ממפיס נמצאת בצמרת באופן עקבי.

וכך, אחריה ברשימה נמצאת אוקלנד, קליפורניה – אחת הערים האלימות והמסוכנות ביותר בארה"ב, עם שיעור פשיעה גבוה במיוחד של 135.68 עבירות לכל אלף תושבים. בשנים האחרונות הפכה אוקלנד לסמל לאובדן שליטה על ביטחון הציבור, תוך עלייה חדה בפשעים חמורים, כולל מקרי אונס, תקיפות קשות, שוד מזוין וגניבות רכב. רק לאחרונה היא שובצה ברשימת הערים שהנשיא טראמפ כינה "אבודות לחלוטין", ורמז כי יש צורך בפריסת המשמר הלאומי בתחומן, כמו שעשה בוושינגטון.

תושבים רבים מדווחים על תחושת חוסר ביטחון מתמשכת, והמתיחות בין הממשלה המקומית לבין הבית הלבן הולכת ומחריפה. אך על רקע התמונה הקודרת הזו, העירייה טוענת דווקא לשיפור. לפי הנתונים הרשמיים, הפשיעה ירדה ב־28 אחוזים במחצית הראשונה של 2025. מקרי הרצח צנחו ב־24 אחוזים, גניבות הרכב ירדו ב־46 אחוזים, ולפי המשטרה נרשמה גם ירידה משמעותית בתקיפות חמורות, שודים ועבירות מין.

אוקלנד מובילה בשיעור העבירות לכל אלף תושבים

ראש העיר, ברברה לי, תקפה את טראמפ וטענה כי דבריו "אינם מבוססים על עובדות, אלא על פחדה פוליטית זולה". לדבריה, הירידה בפשיעה נובעת מאסטרטגיית מניעה מקיפה ושיתוף פעולה עם הקהילה. אך תושבים ופעילים חוששים כי כל ניסיון להתערבות פדרלית, כמו פריסת המשמר הלאומי, עלול להצית מחאות קשות. "אם הם ישלחו את המשמר הלאומי להשתלט כאן, יהיו אינספור הפגנות", הזהיר קרל צ'ן, ממובילי הקהילה בצ'יינהטאון. "אנחנו לא רוצים לעבור מקיצוניות אחת לשנייה".

במקום השלישי נמצאת סנט לואיס, מיזורי – עיר שמדורגת בעקביות כאחת המסוכנות בארצות הברית, בעיקר בשל שיעורים גבוהים של רצח, תקיפות חמורות ופשיעת רכוש. לפי Neighborhood Scout, שיעור הפשיעה בעיר עומד על 77.9 עבירות לכל אלף תושבים, עם רקע מתמשך של מאות מקרי רצח בשנה ואלימות חמושה נרחבת.

עם זאת, בין השנים 2021 ל־2024 חלה ירידה ניכרת ברוב סוגי הפשיעה. מקרי הרצח צנחו מ־202 ל־150, תקיפות חמורות ירדו ב־24 אחוזים, פשיעת רכוש ב־11 אחוזים, ועבירות סמים ב־15 אחוזים. לפי תחנת KMOV המקומית, תחילת שנת 2024 סימנה שפל שלא נראה בעיר זה 11 שנים: ירידה של 36 אחוזים בפריצות לבתים, 42 אחוזים בגניבות רכב ו־53 אחוזים במקרי ירי.

ראש העיר, טישורה ג'ונס, אמרה: "כל קורבן אלימות הוא מקרה אחד יותר מדי – אבל הנתונים מעודדים". מפקד המשטרה, רוברט טרייסי, הדגיש שמרבית מקרי הרצח בעיר נובעים מסכסוכים בין אנשים המוכרים זה לזה, והמאמץ לצמצם את הפשיעה נשען על שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לשיתופי פעולה קהילתיים.

בולטימור, מרילנד, תפסה את המקום הרביעי ברשימת הערים המסוכנות, עם שיעור פשיעה של 58.77 עבירות לכל אלף תושבים – גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. העיר נאבקת כבר שנים בתדמית של פשיעה חמורה, במיוחד בתחום הרצח והאלימות החמושה. ב־2021 נרשמו בה 344 מקרי רצח – אחד המספרים הגבוהים ביותר במדינה – אך מאז החלה מגמת ירידה עקבית. בשנת 2024 דווחו 200 מקרי רצח, ובמהלך 2025 דווחו עד כה 84 בלבד, מה שמעיד על המשך מגמת שיפור, אך עדיין על רמות פשיעה חריגות.

לצד הפשיעה, בולטימור מתמודדת גם עם קשיים כלכליים עמוקים. ערך הנכסים בעיר נמוך בכ־160 אלף דולר מהממוצע הלאומי – 159,823 דולר בלבד לעומת 370,489 ברחבי ארצות הברית. גם נתוני התעסוקה וההכנסה משקפים מציאות קשה: שיעור האבטלה תואם את הממוצע הארצי (4.5 אחוזים), אך ההכנסה החציונית למשק בית נמוכה ביותר מ־21 אלף דולר מהממוצע – רק 58,000 דולר לעומת 79,466 דולר במדינה כולה.

השילוב בין פשיעה חמורה, ירידת ערך הנכסים ותחושת הזנחה מתמשכת תורם לכך שבולטימור ממשיכה להיחשב לאחת הערים המסוכנות והפגיעות בארה"ב, גם אם הנתונים מצביעים על שיפור חלקי.

בולטימור, מרילנד, מגיעה למקום הרביעי והלא מכובד

את הרשימה סוגרת דטרויט, מישיגן – עיר עם מוניטין בעייתי שנבנה לאורך שנים של פשיעה אלימה, התמוטטות כלכלית וחוסר אמון ציבורי. לפי Neighborhood Scout, שיעור הפשיעה בעיר עומד על 66.34 עבירות לכל אלף תושבים, כאשר הסיכוי של תושב דטרויט להפוך לקורבן לפשע, בין אם אלים ובין אם פשע רכוש, הוא אחד מתוך 15, מהגבוהים במדינה.

דבריו של הנשיא טראמפ רק חידדו את התדמית הזו, כשאמר באוקטובר: "אי אפשר לחצות שם את הרחוב כדי להביא לחם בלי להישדד, להיאנס או להירצח". מפקד המשטרה המקומי, ג'יימס ווייט, דחה את הדברים נחרצות: "זה פשוט לא נכון. אני מזמין אותו לסיור ברחובות העיר כדי שיראה איך היא באמת מתפקדת".

ואכן, בעיר נרשמה לאחרונה ירידה מדידה בפשיעה: בשנת 2024 דווחו 252 מקרי רצח – המספר הנמוך ביותר שנרשם בעיר מאז 1966. גם מקרי ירי לא קטלניים ירדו ב־18 אחוזים לעומת השנה הקודמת, וגניבות רכב חמושות ירדו בשליש. למרות השיפור, הנתונים הכוללים עדיין מציבים את דטרויט כאחת הערים המסוכנות בארצות הברית, עם רקע של עשרות שנים של אלימות קהילתית, עוני והזנחה מוסדית.

במקביל לנתונים בערים עצמן, דווח על ירידה בפשיעה האלימה ברחבי ארצות הברית: על פי ה־FBI, בשנת 2023 חלה ירידה של 11.6 אחוזים בשיעור הרצח – הנתון החד־שנתי החד ביותר שתועד. גם פשיעת הרכוש והאלימות הכללית נמצאות בירידה. אך בשטח, הציבור חושב אחרת: סקר עדכני מצא כי 77 אחוזים מהאמריקנים סבורים שהפשיעה דווקא נמצאת בעלייה.