על פי ניתוח נתוני הממשל הפדרלי שערכה מיסטי הגנס, פרופסור באוניברסיטת קנזס וכלכלנית ראשית לשעבר במשרד המפקד, שיעור האמהות בגילאי 25 עד 44 עם ילדים קטנים בכוח העבודה ירד כמעט כל חודש השנה, וצנח בכמעט 3 נקודות אחוז בין ינואר ויוני - לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר משלוש שנים.
המחיר של חזרה למשרד
השינוי המהותי במדיניות העבודה מהווה גורם מרכזי בתופעה. תאגידים גדולים כמו ג'יי.פי. מורגן, AT&T ואמזון, לצד חלקים נרחבים של הממשל הפדרלי, החלו לדרש מעובדיהם להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע. למרות שהאכיפה לא אחידה, כלכלנים אומרים שהדרישות הללו הוסיפו עומס נוסף על עובדים רבים, במיוחד על אלה עם ילדים קטנים.
"הפיטורים הממשלתיים הנרחבים גם היוו מכשול נוסף לנשים ולמטפלים אחרים, שהסתמכו זמן רב על הממשלה לתעסוקה יציבה וגמישה", מסבירה הגנס. "החזרה למשרד משפיעה באמת על השוק".
השינוי המהותי במדיניות העבודה מהווה גורם מרכזי בתופעה. תאגידים גדולים כמו ג'יי.פי. מורגן, AT&T ואמזון, לצד חלקים נרחבים של הממשל הפדרלי, החלו לדרש מעובדיהם להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע. למרות שהאכיפה לא אחידה, כלכלנים אומרים שהדרישות הללו הוסיפו עומס נוסף על עובדים רבים, במיוחד על אלה עם ילדים קטנים
סיפורים אישיים מאחורי הסטטיסטיקות
אמילי סנטוני, בת 39, עזבה השנה את תפקידה כמנהלת שיווק ראשית בחברת ייעוץ אנרגיה ביוסטון כדי להישאר בבית עם ילדיה בני השנה והשלוש. "עבדתי קשה, הייתה לי קריירה מעולה, שנינו הרווחנו כסף טוב", אומרת בת ה-39. "אבל עבדתי כל כך הרבה, היו שבועות שראיתי את הילדים שלי אולי 30 דקות ביום".
הזוג הוציא יותר מ-140,000 דולר בשנה שעברה על מטפלת במשרה מלאה וטיפול ילדים אחר. למרות שזה היה כלכלית אפשרי, סנטוני לא יכלה להתנער מהתחושה שהיא מפסידה. בנוסף, מקום עבודתה ביטל מדיניות שאפשרה להורים לעבוד מהבית שני ימים בשבוע.
איזבל בולייג, סוציולוגית בת 37 מסנטה פה, ניו מקסיקו, עזבה את עבודתה כפרופסור באוניברסיטה מוקדם יותר השנה כדי להישאר בבית עם תינוקה. "העבודה הייתה חלק גדול מהזהות שלי, אבל כל הדברים הקטנים האלה הצטברו", היא אומרת. "תמיד הייתי ממוקדת מאוד בקריירה, אבל התחלתי להרגיש שנשים הן מתכלות בעבודה, שלא באמת מכבדים אותן יותר".
השפעה כלכלית רחבה
המגמה מתרחשת בזמן שבו שוק העבודה הרחב מתקרר לאחר שנים של צמיחה חזקה שלאחר המגפה. מעסיקים אמריקניים הוסיפו 106,000 משרות בין אפריל ליולי - פחות משליש מהמשרות שנוספו באותה תקופה בשנה שעברה.
"ארה"ב היא הכלכלה המתקדמת היחידה שבה ירד שיעור השתתפות נשים בכוח העבודה ב-20 השנים האחרונות, והרבה מזה נובע מחוסר רשת ביטחון סוציאלית ותמיכה במטפלים", אומרת קייט באהן, כלכלנית ראשית במכון למחקר מדיניות נשים.
נשים שחורות נפגעו במיוחד מהשינויים האחרונים, כולל קיצוצים בממשל הפדרלי ופירוק תוכניות גיוון, שוויון והכלה. שיעור האבטלה בקרב נשים שחורות מעל גיל 20 עלה בכמעט נקודת אחוז מלאה השנה, ל-6.3% ביולי - הרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט ארבע שנים.
השלכות עתידיות
כלכלנים חוששים שהיציאות האחרונות מכוח העבודה עלולות להעיד על נסיגה ארוכת טווח עבור נשים, במיוחד אם הן יחליטו לחזור לעבודה. היסטורית, הפסקות בהיסטוריית העבודה נקשרו לשכר נמוך יותר ופחות הזדמנויות לקידום.
"יש השלכות עצומות על הנשים עצמן", אומרת הגנס. "הרווחים שלהן לכל החיים יהיו נמוכים יותר, הן ככל הנראה יחזרו לעבודה שלא תשלם את השכר שהן הרוויחו כשעזבו. יהיה להן קשה יותר לחזור, קשה יותר לעלות בסולם לתפקידי ניהול בכירים בגלל הפער הזה בתעסוקה".
למרות האתגרים, סנטוני רואה בהחלטתה לעזוב את כוח העבודה שינוי מרענן. "ההחלטה שלי לעזוב את התפקיד הארגוני שלי לא קשורה לפוליטיקה או לתנועה שאומרת לנשים להישאר בבית. זה קשור לגמרי למה שהצלחה נראית עבורי עכשיו", היא אומרת. "עבודתי ללא הפוגה מאז שהייתי צעירה, ועכשיו אני בוחרת לתת את האנרגיה הטובה ביותר שלי לילדים שלי בזמן שהם קטנים".