על פי מקורות מודעים למו"מ, רוסיה הציעה לשליח האמריקאי סטיב ויטקוף כי קייב תוותר על כל אזור הדונבאס במזרח אוקראינה, הכולל את לוהנסק ודונצק, בתמורה להפסקת אש. לא ברור אם רוסיה מוכנה לוותר על השטחים שכבשה באזורי חרסון וזפוריז'יה, שטחים שמהווים גשר יבשה אסטרטגי לקרים שרוסיה סיפחה ב-2014.
טראמפ אמר ביום שישי לכתבים כי תנאי הסכם השלום עשויים לחייב את אוקראינה לוותר על שטח לרוסיה. "אנחנו מסתכלים על שטח שלחמו עליו במשך שלוש שנים וחצי - הרבה רוסים מתו, הרבה אוקראינים מתו", אמר הנשיא. "תהיה החלפה כלשהי של שטחים לטובת שני הצדדים."
המצב הטריטוריאלי מציג תמונה קשה לאוקראינה: רוסיה שולטת בכחמישית משטחה הריבוני של אוקראינה, בעוד אוקראינה שולטת רק בכארבעة קילומטרים רבועים משטח רוסיה באזור קורסק המערבי. באוגוסט 2024 כבשה אוקראינה כ-500 קילומטרים רבועים בשטח רוסיה, אך לאחר נסיגה שנמשכה שנה, רוב קלף המיקוח הזה נעלם.
רוסיה עמדה זמן רב על כך שכל עסקה חייבת להכיר בשליטתה על קרים ועל ארבעה אזורים נוספים במזרח אוקראינה. למוסקבה שליטה מלאה על לוהנסק, אך היא לא הצליחה להשתלט במלואה על אזור דונצק, שם היא עדיין לא כבשה ערי מפתח.
"למרות כל הרעש, טראמפ לא הפעיל אף קורטוב של לחץ על פוטין - עדיין. אפס מוחלט", אמר בכיר אירופי לאחר שהחלו הדיבורים על הפסגה.
זלנסקי עומד בפני מגבלות חוקתיות באוקראינה בכל הנוגע לוויתור על שטח. טראמפ ציין כי "הוא לא מוסמך לעשות דברים מסוימים", והוסיף: "אמרתי לו 'אתה צריך להשיג את זה מהר כי אנחנו מתקרבים מאוד לעסקה'. והוא עושה את זה."
מנהיגים אירופיים מודאגים מהאפשרות שהפסגה תוביל לכך שטראמפ ופוטין יכתיבו תנאים לאוקראינה. "למרות כל הרעש, טראמפ לא הפעיל אף קורטוב של לחץ על פוטין - עדיין. אפס מוחלט", אמר בכיר אירופי לאחר שהחלו הדיבורים על הפסגה.
מומחים לרוסיה מציינים כי פוטין משוכנע שהוא מנצח במלחמה ויכול להשיג את מטרתו להכניע את אוקראינה, לשלול ממנה את יכולתה הצבאית ולמנוע ממנה להצטרף לנאט"ו. על פי טטיאנה סטנובאיה, חוקרת בכירה במרכז קרנגי רוסיה אירואסיה, "השטח אינו כל כך חשוב. לשפוט על פי העובדה שמוסקבה מאותתת שהצעת ויטקוף עשויה להיות מקובלת, זה אומר שארה"ב מגלה נכונות לדון" בנושאים שרוסיה מכנה "הסיבות השורשיות לעימות".
באפריל התנגדו אירופה ואוקראינה להצעה של ויטקוף שכללה הסרה מלאה של הסנקציות הכלכליות האמריקאיות על רוסיה, נייטרליות לאוקראינה והכרה בשטח שרוסיה כבר כבשה בתמורה להקפאת הסכסוך בקו החזית הנוכחי. התנאים הללו לא סיפקו לאוקראינה ביטחון הולם ויאפשרו לרוסיה לחזור ולכבוש שטחים נוספים מאוחר יותר.
גורמים אוקראינים קיוו שארה"ב תתעקש שפוטין יסכים לפגישה תלת-צדדית עם זלנסקי, אך פוטין התנגד לכל דיבור על פגישה ישירה עם זלנסקי, מה שמשמעותו הכרה במנהיג האוקראיני כשווה.
הפגישה באלסקה נבחרה בחלקה כדי להימנע מהסיבוכים הקשורים בצו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד פוטין, שהוצא ב-2023 בגין מעורבות חשודה בחטיפת ילדים מאוקראינה במהלך המלחמה. ארה"ב אינה חברה בבית הדין, כך שפגישה באלסקה מתחמקת מבעיה זו.