התביעה הייחודית, הראשונה מסוגה בישראל, חושפת פן מטריד של מתקפת הטרור: המחבלים לא רק תכננו את הרצח והחטיפות - הם תכננו בקפידה גם את השידור החי של מעשיהם. צוות עורכי הדין בראשות גלית קרנר ואסף שובינסקי הגיש השבוע תביעה של 4 מיליארד שקל שעשויה לשנות לנצח את היחס של חברות הטכנולוגיה לתכנים טרוריסטיים.
מה שמעורר זעזוע במיוחד הוא הרמה הטכנולוגית של המחבלים. גלי עידן, שבעלה צחי ז"ל נחטף ונרצח ובתה מעיין ז"ל נרצחה, מתארת ברטט ברגש: "לאור העובדה שהחשבון שלי היה עם הגדרות הפרטיות הגבוהות ביותר, המחבלים, ששלטו היטב באפליקציה, דאגו לשנות את הגדרות הפרטיות והפכו את החשבון לפומבי".
האמת המרה היא שהמחבלים הכירו את פייסבוק טוב יותר מהקורבנות עצמם. הם לא רק החזיקו נשק - הם החזיקו במומחיות דיגיטלית שהפכה כל סמארטפון לכלי נשק. "הם התחילו לשדר 'שידור חי' מתוך החשבון שלי בו הם תיעדו אותנו ברגעים הקשים ביותר שאדם יכול להיות בהם", מספרת עידן. "השידור הועבר ישירות לכל העולם, וכך למדה משפחתי על הפריצה לביתנו ורציחתה של מעיין".
"היה ניכר שהעברת השידור החי הייתה חלק בלתי נפרד מהתכנון המוקדם שלהם", מדגישה עידן. המחבלים לא פעלו באופן אינטואיטיבי - הם הגיעו מוכנים עם ידע מעמיק על כיצד לנצל את הפלטפורמה. "הם תיעדו את רצח בתי מעיין ז"ל, את רגעי ההשפלה הקשה, והעבירו הכל בשידור חי כדי להפיץ את המעשים המתועבים שלהם
מה שחושף המקרה הוא תופעה חדשה ומטרידה: הטרור הדיגיטלי. בעבר, ארגוני טרור הסתמכו על רדיו או טלוויזיה כדי להפיץ מסרים. כיום, כל רשת חברתית יכולה להפוך לאמצעי תקשורת מיידי ויעיל להפצת אימה.
"היה ניכר שהעברת השידור החי הייתה חלק בלתי נפרד מהתכנון המוקדם שלהם", מדגישה עידן. המחבלים לא פעלו באופן אינטואיטיבי - הם הגיעו מוכנים עם ידע מעמיק על כיצד לנצל את הפלטפורמה. "הם תיעדו את רצח בתי מעיין ז"ל, את רגעי ההשפלה הקשה, והעבירו הכל בשידור חי כדי להפיץ את המעשים המתועבים שלהם".
התביעה חושפת פרדוקס מטריד של העידן הדיגיטלי: אותן טכנולוגיות שנועדו לחבר ולשתף, הפכו לכלי להפצת טרור ופגיעה. מור ביידר צפתה "במקרה" בשידור החי בו סבתה נרצחה. אם ובתה בת ה-14 נכנסו בתמימות לפייסבוק ב-7 באוקטובר ונחשפו לזוועות שלא היו אמורות לראות לעולם.
הסיפור המזעזע ביותר הוא של סתיו ערבה, שגילה דרך פייסבוק שבני משפחתו מוחזקים כבני ערובה, ושל אחיו תומר ערבה-אליעז ז"ל, שהמחבלים אילצו אותו תחת איומי נשק לשדל שכנים לפתוח דלתות - כשהכל מתועד ומשודר לעיני העולם.
הסכום המבוקש - 4 מיליארד שקל - איננו מקרי. הוא משקף הבנה שהנזק שנגרם חורג הרבה מעבר לקורבנות הישירים. "סרטוני הזוועה רמסו את זכויותיהם של המבקשים באופן הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת", נכתב בתביעה. "מראות הזוועה לנצח ייצרבו בזיכרונם של בני המשפחה ושל רבים בციבור כרגעיהם האחרונים של יקיריהם".
אבל האשמה החמורה ביותר היא שמטא לא הסתפקה באי-מניעת השידור. "בכל יום שמטא ממשיכה להפיץ את הזוועות, נמשכת מתקפת הטרור על הקורבנות ובני משפחותיהם", נטען בתביעה. חברת הטכנולוגיה הענקית הפכה, לטענת התובעים, ל"תשתית להפצת טרור עד עצם היום הזה".
אבל האשמה החמורה ביותר היא שמטא לא הסתפקה באי-מניעת השידור. "בכל יום שמטא ממשיכה להפיץ את הזוועות, נמשכת מתקפת הטרור על הקורבנות ובני משפחותיהם", נטען בתביעה. חברת הטכנולוגיה הענקית הפכה, לטענת התובעים, ל"תשתית להפצת טרור עד עצם היום הזה".
מעבר לסכום הכסף, התביעה עשויה ליצור תקדים היסטורי. לראשונה, חברת טכנולוגיה ענקית עלולה להיתבע על כך שלא מנעה שימוש בפלטפורמה שלה למטרות טרור - לא רק על תכנים שהיא אישרה, אלא על כשלון במניעת ניצול הטכנולוגיה עצמה.
"פייסבוק ואינסטגרם הפכו לחלק בלתי נפרד ממתקפת הטרור", מדגישים התובעים. זוהי האשמה שחורגת מהדיון הרגיל על "תכנים בעייתיים" ונכנסת לתחום חדש: האחריות של חברות הטכנולוגיה למניעת ניצול לרעה של המוצר עצמו.
עד כתיבת שורות אלה, מטא לא הגיבה לתביעה. השתיקה הזו עצמה מעוררת שאלות: האם ענקית הטכנולוגיה שבעלותה פלטפורמות עם מיליארדי משתמשים איננה רואה עצמה כאחראית למה שקורה בהן?
התביעה עשויה לחולל מהפכה בתחום האחריות הדיגיטלית. אם בית המשפט יקבל את הטענות, הדבר עלול לאלץ את כל חברות הטכנולוגיה הגדולות לשקול מחדש את אחריותן לביטחון המשתמשים ולמניעת ניצול לרעה של הטכנולוגיה שלהן.
המאבק המשפטי שנפתח השבוע אינו רק על פיצוי כספי - הוא על עצם הגדרת הגבולות של האחריות בעידן הדיגיטלי. השאלה שתוכרע בבית המשפט תקבע לדורות: איפה נגמרת האחריות של המפתח, ומתי מתחילה האחריות של המשתמש - גם כשהמשתמש הוא ארגון טרור רצחני.