מתקן סוואנה ריבר, הממוקם על שטח של 310 מיילים רבועים בגבעות החול של דרום קרוליינה קרוב לגבול ג'ורג'יה, נבנה בשנות ה-50 לייצור חומרים לנשק גרעיני. במשך עשרות שנים, המתקן ייצר פלוטוניום וטריטיום, רכיב מפתח בפצצות מימן.
ייצור החומרים לנשק גרעיני הואט לאחר סיום המלחמה הקרה, ומשרד האנרגיה החל בניקוי המתקן ב-1996. אולם התהליך נמשך הרבה מעבר לתאריך הסיום שתוכנן במקור. כעת אומרים הפקידים שפעילויות הניקוי יושלמו עד 2065 - עוד 40 שנה מהיום.
ב-2018, ממשל טראמפ הראשון הכריז על תוכניות להסב בניין לא גמור במתקן לייצור "בורות" פלוטוניום - הליבות של נשק גרעיני. הייצור צפוי להתחיל בשנות ה-30.
עובדי המתקן עורכים באופן שגרתי מעקב אחר השטח למציאת סימני רדיואקטיביות. ב-3 ביולי הם גילו קן צרעות רדיואקטיבי על עמוד ליד מיכל המשמש לאחסון פסולת גרעינית.
"קן הצרעות רוסס כדי להרוג את הצרעות, ואז נארז כפסולת רדיולוגית", נמסר בדוח הפדרלי. "האדמה והאזור שמסביב לא היו מזוהמים". שלושה קינים נוספים התגלו לאחר מכן במהלך "פעילויות עבודה שגרתיות".
אדווין דשונג, מנהל משרד פעולות סוואנה ריבר של משרד האנרגיה, אמר בהודעה: "משרד האנרגיה האמריקאי מנהל את הגילוי של ארבעה קיני צרעות עם רמות נמוכות מאוד של זיהום רדיואקטיבי. הקינים אינם מהווים סיכון בריאותי לעובדי SRS, הקהילה או הסביבה".
"קן הצרעות רוסס כדי להרוג את הצרעות, ואז נארז כפסולת רדיולוגית", נמסר בדוח הפדרלי. "האדמה והאזור שמסביב לא היו מזוהמים". שלושה קינים נוספים התגלו לאחר מכן במהלך "פעילויות עבודה שגרתיות".
למרות הודעות הרגעה מצד הממשל, חוקרים עצמאיים מביעים דאגה. ד"ר טימותי מוסו, ביולוג מאוניברסיטת דרום קרוליינה שחוקר אורגניזמים ומערכות אקולוגיות באזורים רדיואקטיביים בעולם, כולל צ'רנוביל ופוקושימה, אמר שהגילוי מעורר שאלות לגבי היקף הזיהום הסביבתי במתקן.
"זה מצביע על כך שיש מזהמים הפרוסים על פני האזור הזה שלא עוטפו והוגנו לחלוטין", אמר ד"ר מוסו. "הגילוי של קינים רדיואקטיביים נוספים מצביע על כך שיש לעשות מאמץ גדול הרבה יותר להעריך את הסיכונים והמפגעים האפשריים של מה שנראה כמקור משמעותי של מזהמים רדיואקטיביים".
לדבריו, קיני הצרעות הם "דגל אדום" שאמור להוביל למעקב וחקירה נוספים. הוא מתח ביקורת על העובדה שהדוח השמיט פרטים מרכזיים, כולל רמת הרדיואקטיביות המדויקת בקן והאיזוטופים הספציפיים שנמצאו.
לא לגמרי ברור, אך הדוח הראשוני של משרד האנרגיה אמר שהרדיואקטיביות נבעה מ"זיהום רדיואקטיבי מורשת באתר", ולא מדליפה או "אובדן שליטה על זיהום".
זהו הסבר סביר, אמר ד"ר מוסו. "יש קצת זיהום רדיואקטיבי מורשת שיושב בבוץ בתחתית האגמים, או, אתה יודע, כאן ושם", הוא אמר.
הדוח לא חשף את מין הצרעה המעורבת, אך צרעות רבות בונות את הקינים שלהן מעץ שהן לועסות לתמיסה. לא היה רחוק מן הנמצא לדמיין שהן נתקלו בעץ רקוב מזוהם שנמלט מגילוי קודם והשתמשו בחומר לבניית הקן שלהן, אמר ד"ר מוסו.
צרעות בדרך כלל לא נוסעות רחוק מהקינים שלהן, אמר ד"ר מוסו, וה"צרעות הלוהטות", כפי שהוא כינה אותן, כנראה לא הוות סיכון ישיר לציבור.
אולם יש סיכונים פוטנציאליים אחרים. "הדאגה העיקרית נוגעת לשאלה האם יש אזורים גדולים של זיהום משמעותי שנמלטו ממעקב בעבר", אמר. "לחלופין, זה יכול להצביע על כך שיש זיהום רדיואקטיבי חדש או ישן שעולה לפני השטח שלא היה צפוי".
זהו לא הגילוי הראשון מסוגו במתקן. ב-2017, עובדים מצאו גללי ציפורים רדיואקטיביים על הגג של בניין במתקן. עופות יכולים לשאת רדיואקטיביות למרחקים גדולים ולהפיץ אותה על פני הנוף, אמר ד"ר מוסו.
"אנחנו רוצים לדעת הרבה יותר על מה שזה באמת מייצג, ועד כמה זה נפוץ והאם יש ראיות לכך שהרדיונוקלידים האלה מועברים דרך המערכת האקולוגית", אמר ד"ר מוסו.
הגילוי מעורר שאלות על יעילות תהליכי הניקוי במתקן ועל הצורך במעקב סביבתי משופר. עם תוכניות לחידוש ייצור הפלוטוניום במתקן בשנות ה-30, חשוב יותר מתמיד לוודא שכל הזיהום הסביבתי מזוהה ומטופל כראוי.
החשש הוא שאם יש אזורים גדולים של זיהום שלא זוהו, הם עלולים להוות סכנה לעובדים ולקהילות הסמוכות, ובמיוחד לאור התוכניות לחידוש הפעילות הגרעינית במתקן.
הגילוי מדגים שגם עשרות שנים לאחר הפסקת הייצור הגרעיני, המורשת הרדיואקטיבית של המלחמה הקרה ממשיכה לחזור ולהטריד את האמריקאים בדרכים בלתי צפויות.