ביום רביעי הודיע קרני כי קנדה תכיר רשמית במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. "רמת הסבל ההומניטרי בעזה אינה מתקבלת על הדעת", אמר. לדבריו, ממשלתו תפעל עם שותפות בינלאומיות לבניית תוכנית שלום אמינה שתספק שלטון בטוח לפלסטינים ותבטיח סיוע הומניטרי רחב היקף לעזה. עם זאת, הוא הבהיר כי התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מותנית בכך שהרשות הפלסטינית תקיים בחירות כלליות ב־2026, ללא כל מעורבות של חמאס, ותסכים להתפרקות מנשק.
הנשיא טראמפ מאיים על ראש ממשלת קנדה בהטלת מכסים אם יכיר במדינה פלסטינית
הצהרתו של קרני עוררה תגובה חריפה מצד טראמפ, שכתב ברשת Truth Social: "וואו! קנדה הודיעה שהיא תומכת במדינה פלסטינית. זה יקשה עלינו מאוד להגיע להסכם סחר. הו, קנדה!". גורם בבית הלבן, שביקש להישאר בעילום שם, הסביר כי טראמפ רואה בהכרה במדינה פלסטינית תגמול לחמאס ואינו מוכן לעשות זאת. "הנשיא מתמקד כעת בלוודא שאנשים בעזה יקבלו מזון", אמר.
המהלך הקנדי מגיע ימים ספורים לאחר הכרזתו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, שהודיע כי ארצו תכיר בפלסטין בספטמבר אם ישראל לא תנקוט צעדים משמעותיים לשיפור המצב בעזה. סטארמר דרש הפסקת אש, התחייבות שלא תתבצע סיפוח בגדה המערבית, ונכונות לתהליך מדיני שיביא לפתרון שתי המדינות. כמו קרני, גם הוא קרא לכך שחמאס לא יהיה שותף בעתיד הפוליטי של המדינה הפלסטינית ויתפרק מנשקו.
בעוד שארצות הברית כבר חתמה לאחרונה על הסכם סחר עם בריטניה, לא ברור אם עמדתו החדשה של סטארמר תשפיע על היחסים בין המדינות. בינתיים, בישראל נשמעה התנגדות נחרצת. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי בריטניה "מתגמלת את הטרור המפלצתי של חמאס" ומזהיר: "מדינת ג'יהאד על גבול ישראל היום – תאיים על בריטניה מחר. פיוס עם טרוריסטים ג'יהאדיסטים תמיד נכשל".
משרד החוץ בירושלים הצטרף לדבריו והדגיש כי שינוי העמדה הבריטית דווקא בשעה זו מהווה "תגמול לחמאס ופוגע במאמצים להשגת הפסקת אש בעזה ולשחרור החטופים".
עד כה, למעלה מ־140 מדינות כבר הכירו במדינה פלסטינית, בהן גם מדינות אירופיות רבות. בשבוע שעבר הצטרפה אליהן גם צרפת, שהפכה למדינה המערבית הגדולה הראשונה שעשתה זאת. ההתפתחויות האחרונות מאותתות על שינוי מגמה מדיני עמוק בזירה הבינלאומית – אך גם על התעצמות המתיחות בין בעלות הברית המסורתיות לבין ישראל וארצות הברית.