על פי החוקרים ג'פרי קלמנס, אוליביה אדוארדס וג'ונתן מיר, מאז כניסת החוק לתוקף נרשמה ירידה של 18 אלף משרות בענף המזון המהיר בקליפורניה – ירידה של 3.2% ביחס לשאר מדינות ארצות הברית, בהן נרשמה דווקא עלייה של 0.1% בתעסוקה באותו ענף. "ההערכה המרכזית שלנו מצביעה על אובדן של 18 אלף משרות יחסית לתרחיש שבו לא היה שינוי בשכר", כתבו.
צילום: Getty Images
הממצאים עוררו תגובות חריפות בקרב מבקרי מדיניות ההתערבות הממשלתית. רייצ'ל גרסלר מקרן הריטג' כתבה כי "כשהממשלה מנסה לתכנן את הכלכלה, ההיסטוריה מוכיחה שזה נכשל. אי אפשר לחוקק את ההשלכות של מדיניות שכר". לדבריה, מדובר באזהרה לעיר לוס אנג'לס, שבחרה להעלות את שכר המינימום לעובדי מלונות ושדות תעופה ל־30 דולר עד 2028. גם מערכת העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כתבה כי מדובר ב'אשליה', והזהירה מפני הצעות דומות של מועמדים לראשות עיריית ניו יורק.
מנגד, בלשכתו של ניוסום תקפו את המחקר וטענו כי הוא מקושר למוסד הובר, גוף שמרני שלדבריהם פרסם בעבר מידע שגוי בנושא ונאלץ לחזור בו. דוברת המושל, טארה גאלגוס, הפנתה למאמר מה־San Francisco Chronicle מאוקטובר 2024, שבו נטען כי ההשלכות של העלאת השכר הפתיעו לטובה. לדבריה, רבים מהתחזיות הפסימיות התבססו על סקר של מכון מחקר המזוהה עם תעשיית המסעדנות.
עוד ציינה גאלגוס מחקר של פרופסור מאוניברסיטת ברקלי, שמצא כי העובדים שנכללו במדיניות החדשה קיבלו תוספת שכר של 8–9% ללא פגיעה בתעסוקה, ואף נרשמה עלייה במספר סניפי המזון המהיר בקליפורניה ביחס לשאר המדינה. לפי המחקר, העלייה במחירים לצרכן הייתה מינורית בלבד – כשישה סנט על המבורגר בן ארבעה דולרים.