משבר הכוח אדם הקריטי
המציאות בשדות התעופה האמריקניים קודרת ומדאיגה: 90% ממרכזי בקרת התעופה סובלים כיום ממחסור חמור בכוח אדם. ה-FAA מצליחה לגייס רק שני שליש ממטרות הגיוס שלה, ו-41% מבקרי התעופה עובדים עשר שעות ביום, שישה ימים בשבוע - לוח זמנים קיצוני שמוביל לעייפות ולטעויות פוטנציאליות.
המחסור כבר הוביל לתאונות טרגיות. התרסקות המטוסים הנוראה ליד נמל התעופה רונלד רייגן בינואר האחרון נקשרה ישירות למחסור בכוח אדם. במקרה קיצוני אחר, בקר יחיד נאלץ לטפל בכל התנועה הجוית של נמל התעופה ניוארק במשך שלוש שעות רצופות - מצב שמעמיד את הבטיחות הציבורית בסכנה קיצונית.
הרעיון "החדשני" והמכשולים
על פי דיווח מפורט של כתב העת "אטלנטיק", מנהל טראמפ שוקל כיצד להגדיל את כוח העבודה הזר במקצועות קריטיים. הרעיון פשוט: להביא בקרי תעופה מנוסים מרחבי העולם ולהציע להם מסלול מהיר לאזרחות תמורת עבודתם בתפקידים חיוניים לביטחון הלאומי.
אך הדרך רצופה מכשולים. האיגוד המייצג את בקרי התעופה צפוי להתנגד למהלך, בחשש לפגיעה בתנאי העבודה והשכר של החברים הקיימים. אבל האתגר הגדול יותר נעוץ בשיקולי ביטחון לאומי: בקרי תעופה מודעים לכל הכלי טיס באוויר, כולל מטוסים צבאיים במשימות רגישות. מסיבה זו, ה-FAA אוסרת כיום במפורש על אזרחים שאינם אמריקנים לקבל את הסיווגי הביטחון הנדרשים.
הדרך רצופה מכשולים. האיגוד המייצג את בקרי התעופה צפוי להתנגד למהלך, בחשש לפגיעה בתנאי העבודה והשכר של החברים הקיימים. אבל האתגר הגדול יותר נעוץ בשיקולי ביטחון לאומי: בקרי תעופה מודעים לכל הכלי טיס באוויר, כולל מטוסים צבאיים במשימות רגישות. מסיבה זו, ה-FAA אוסרת כיום במפורש על אזרחים שאינם אמריקנים לקבל את הסיווגי הביטחון הנדרשים
התנגדות עזה מגורמי ביטחון
גורמי הביטחון ב-FAA "מאבדים את דעתם" מהרעיון לאפשר לאזרחים זרים גישה לעורקי התעופה של המדינה. החשש הוא שמתן גישה למידע רגיש על תנועת מטוסים, במיוחד צבאיים, לאנשים שלא עברו בדיקת רקע מקיפה במשך שנים, עלול לחשוף את ארצות הברית לסיכוני ביטחון משמעותיים.
פתרונות חלופיים נדחים
למרות שהעלאת השכר נראית כפתרון ברור למשבר, ה-FAA לא ממהרת לאמץ מסלול זה. הרשות העלתה את השכר למתמחים בסך כולל של חמישה דולרים לשעה, מה שהוביל לעלייה קלה במספר הפניות. אולם שר התחבורה שון דאפי לא מתמקד בהעלאת שכר משמעותי לבקרים פעילים, למרות שזה יכול למשוך עובדים נוספים ולשפר את תנאי העבודה.
במקום זאת, דאפי מעדיף לדחות את גיל הפרישה החובה של בקרי התעופה מעבר לגיל 56, בתקווה שעובדים מנוסים יבחרו להישאר בתפקיד זמן רב יותר. אסטרטגיה זו, שמתעלמת מהבעיות המבניות בתחום, נתקלת בביקורת כפתרון קצר טווח שלא יפתור את המשבר היסודי.
הפרדוקס הפוליטי
הרעיון להביא עובדים זרים מיומנים עומד בסתירה גלויה למדיניות ההגירה הקשוחה של מנהל טראמפ. בעוד הממשל פועל להגביר את האכיפה נגד מהגרים ולהגביל הגירה, הוא בו-זמנית מכיר בצורך דחוף בכישרונות זרים בתחומים קריטיים. הפרדוקס הזה מדגיש את המתח בין אידיאולוגיה פוליטית לבין צרכים כלכליים ובטיחותיים מעשיים.
השלכות רחבות
המקרה של בקרי התעופה עשוי להיות רק קצה הקרחון. תחומים נוספים בכלכלה האמריקנית סובלים ממחסור דומה בעובדים מיומנים, מרפואה ועד הנדסה. אם ה-FAA תצליח לפתח מודל מוצלח של הבאת עובדים זרים עם מסלול לאזרחות, זה עלול לשמש תקדים לתחומים אחרים.
סיכויי ההצלחה
המומחים מעריכים שסיכויי גורמי הביטחון לחסום את התוכנית גבוהים, אך עומק המשבר בבקרת התעופה עלול לכפות על הממשל לחפש פתרונות יצירתיים. השאלה היא האם האידיאולוגיה הפוליטית תוכל להתגבר על הצורך המעשי בעובדים מיומנים, או שהמציאות הקשה תאלץ את מנהל טראמפ לאמץ מדיניות הגירה פרגמטית יותר, לפחות בתחומים קריטיים לביטחון הלאומי.
התוכנית, אם תקודם, תהווה מבחן לגמישות של מדיניות ההגירה האמריקנית ולמידת ההכרה בכך שבמציאות הגלובלית המודרנית, גם המדינות הנוקשות ביותר בהגירה זקוקות לכישרונות זרים.