טמורה היה כוכב אמיתי במגרש הפוטבול. הוא שיחק שלוש שנים בתיכון גולדן ואלי הנחשב במחוז קניון קאנטרי בסנטה קלריטה, ואחר כך עבר לתיכון גרנדה הילס צ'רטר לשנת הבכירות שלו ב-2015. למרות קומתו הנמוכה יחסית - 1.70 מטר ומשקל של רק 63 קילוגרם - הוא היה שחקן יוצא דופן שהרשים את מאמניו ועמיתיו לקבוצה.
מה שבולט בעדויות על טמורה הוא הפער המדהים בין האדם שהכירו לבין הרוצח שהוא הפך להיות.
דן קלי, מאמנו בגולדן ואלי, זוכר אותו כ"ספורטאי טוב". במאמר של "לוס אנג'לס טיימס" מ-2015, קלי אמר שהוא מצפה "לדברים גדולים" מטמורה ומכמה שחקנים אחרים. בשנת הבכירות שלו בגרנדה הילס, הוא רשם 126 ריצות, 600 יארד ריצה וחמישה טאצ'דאונים, ביצועים מרשימים שזיכו אותו במספר פרסי "שחקן המשחק".
אבל מעבר לנתונים הסטטיסטיים, מה שבולט בעדויות על טמורה הוא הפער המדהים בין האדם שהכירו לבין הרוצח שהוא הפך להיות. וולטר רובי, מאמנו בגרנדה הילס, אמר לפוקס 11 שהוא בהלם מהחדשות. "שיין היה מאוד שקט. הוא היה עובד קשה ושקט. הוא היה ניתן לאימון. כל מה שביקשנו ממנו לעשות, הוא עשה. הוא הוביל בפעולות שלו במגרש. הוא היה אחד השחקנים ההתקפיים הטובים שלי באותה תקופה".
רובי מתחבט עם שאלות קשות: "האם יכולתי לעשות יותר? האם יכולתי לעזור לילד הזה? האם יכולתי ליצור איתו קשר או שהוא יכול היה ליצור איתי קשר? יש הרבה דברים שאני מנסה לעבד עכשיו".
עמיתו לקבוצה אנתוני מיכאל ליאון אמר ל-NBC ניוז: "זה כל כך מזעזע. אני אומר לכם, זה היה אחד מהילדים שמעולם לא הפגין אנרגיה רעה או יחס שלילי. הוא היה שקט, אבל כשהוא באמת דיבר, אנשים הקשיבו".
העדויות הללו מציירות תמונה של צעיר מופנם אבל מכובד, מנהיג שקט שלא הראה סימנים של אלימות או חוסר יציבות נפשית. אז מה קרה בשנים שלאחר סיום התיכון ב-2016? זו התעלומה שחוקרי המשטרה מנסים לפתור.
לא ברור מה עשה טמורה לאחר התיכון. המסלול הרגיל לשחקן פוטבול מוכשר כמותו היה מלגת ספורט בקולג', אבל אין עדות שהוא המשיך לשחק ברמה האקדמית. הוא מעולם לא שיחק ב-NFL, למרות שמטה הליגה היה יעדו הסופי והקטלני.
בשנים האחרונות טמורה התגורר בלאס וגאס, נבדה. על פי המשטרה, היה לו היסטוריה נפשית מתועדת ורישיון נשק חוקי במדינת נבדה. החקירה הראשונית מראה שהוא נסע מלאס וגאס לניו יורק במכונית BMW, במסע של למעלה מ-4,000 קילומטר דרך קולורדו, נברסקה וניו ג'רזי במהלך סוף השבוע.
ברכבו מצאה המשטרה ארסנל שלם: תיק רובה עם כדורים, אקדח טעון, תחמושת נוספת, מחסניות, תרמיל ותרופות שנרשמו על שמו. למרבה המזל, לא נמצאו חומרי נפץ ברכב.
ראש העיר אריק אדאמס הוסיף פרט מעניין: טמורה ניסה לפגוע במשרדי ה-NFL אבל עלה על המעלית הלא נכונה. הפרט הזה מרמז על כך שהמטרה שלו הייתה ספציפית מאוד - משרדי ליגת הפוטבול האמריקאית
המפכ"ל ג'סיקה טיש אמרה במסיבת עיתונאים: "למר טמורה יש היסטוריה נפשית מתועדת. המניעים שלו עדיין נחקרים, ואנחנו עובדים כדי להבין למה הוא בחר במיקום הספציפי הזה".
ראש העיר אריק אדאמס הוסיף פרט מעניין: טמורה ניסה לפגוע במשרדי ה-NFL אבל עלה על המעלית הלא נכונה. הפרט הזה מרמז על כך שהמטרה שלו הייתה ספציפית מאוד - משרדי ליגת הפוטבול האמריקאית.
הקשר בין העבר הפוטבליסטי של טמורה למטרתו הסופית עשוי להיות המפתח להבנת המניע. בפתק שהותיר, הזכיר את מחלת CTE - אנצפלופתיה טראומטית כרונית, מחלה ניוונית הקשורה לפגיעות ראש חוזרות ונשנות בספורט הפוטבול. האם שחקן הפוטבול לשעבר סבל מפגיעה מוחית שלא אובחנה? האם הוא האמין שה-NFL אחראי למצבו הנפשי?
מאמניו לשעבר מתחבטים עם השאלות הקשות. איך שחקן שתואר כ"עובד קשה" ו"ניתן לאימון" הפך לרוצח המוני? איך הנער השקט שמעולם לא הפגין "אנרגיה רעה" יכול היה לרצוח בדם קר ארבעה בני אדם חפים מפשע?
הטרגדיה של שיין טמורה היא תזכורת לכך שאיש לא יכול לחזות את העתיד. הנער שעורר תקווות גדולות במגרשי הפוטבול של לוס אנג'לס הפך בסופו של דבר לסיוט שיזכור את ניו יורק לעד. השאלה המטרידה ביותר נשארת: אולי אם מישהו היה מזהה את הסימנים ומושיט יד עזרה, ארבעה חיים יכלו להיות ניצלים.