אולטימטום בריטי: הכרה במדינה פלסטינית בספטמבר אלא אם כן ישראל תעמוד בתנאים

לונדון טלטלה היום את העולם הדיפלומטי כאשר ראש הממשלה הבריטי קייר סטארמר הכריז על אולטימטום חד משמעי לישראל: אלא אם כן תנקוט "צעדים מהותיים להפסקת המצב הנורא בעזה" ותעמוד בתנאים נוספים, בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. ההחלטה ההיסטורית, שהתקבלה בישיבת קבינט חירום, מסמנת שינוי דרמטי במדיניות הבריטית כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעמידה את ישראל מול דילמה דיפלומטית חמורה.

"תמיד אמרתי שנכיר במדינה פלסטינית כתרומה לתהליך שלום ראוי ברגע של השפעה מקסימלית על פתרון שתי המדינות", הצהיר סטארמר במסיבת עיתונאים לאחר הישיבה. "אני יכול לאשר שבריטניה תכיר במדינת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, אלא אם כן הממשלה הישראלית תנקוט צעדים מהותיים להפסקת המצב הנורא בעזה, תסכים להפסקת אש ותתחייב לשלום בר-קיימא לטווח ארוך שיחיה את הסיכוי לפתרון שתי המדינות".

ההחלטה הבריטית מגיעה יום לאחר שסטארמר הודיע כי הציבור הבריטי נסער מהתמונות של אנשים מורעבים בעזה, בעת ביקורו בסקוטלנד לצד הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. התצהיר החריף של ראש הממשלה הבריטי שיקף את הרגשות הגואים בקרב הציבור הבריטי, שנחשף יום יום לתמונות הזוועה מרצועת עזה.

האולטימטום הבריטי מגיע על רקע לחץ הולך וגובר על סטארמר מצד מפלגת הלייבור שלו לנקוט קו קשוח יותר כלפי ישראל. הלחץ הפנימי התעצם עוד יותר לאחר ההכרזה של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי צרפת תכיר במדינה פלסטינית בספטמבר, והפוך למדינת G7 הראשונה שתעשה זאת. מהלך מקרון יצר תקדים דיפלומטי שהשפיע באופן ישיר על ההחלטה הבריטית.

 

האולטימטום הבריטי מגיע על רקע לחץ הולך וגובר על סטארמר מצד מפלגת הלייבור שלו לנקוט קו קשוח יותר כלפי ישראל. הלחץ הפנימי התעצם עוד יותר לאחר ההכרזה של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי צרפת תכיר במדינה פלסטינית בספטמבר, והפוך למדינת G7 הראשונה שתעשה זאת. מהלך מקרון יצר תקדים דיפלומטי שהשפיע באופן ישיר על ההחלטה הבריטית

 

העיתוי של ההחלטה הבריטית אינו מקרי. ספטמבר יסמן 11 חודשים למלחמה בעזה, תקופה שבה הקהילה הבינלאומית תהיה מתוחה במיוחד לפתרונות דיפלומטיים. עצרת האו"ם בניו יורק תהווה במה בינלאומית מושלמת להכרה רשמית במדינה פלסטינית, מהלך שיכול לעורר גל של הכרות דומות ממדינות נוספות.

התנאים שמציבה בריטניה לישראל כוללים לא רק הפסקת האלימות בעזה, אלא גם התחייבות להפסקת אש מקיפה ולתהליך שלום ארוך טווח. הדרישות הללו מעמידות את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני אתגר פוליטי ואסטרטגי משמעותי, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם לחצים פנימיים מהקואליציה הימנית שלו.

ההחלטה הבריטית מגיעה בעת שהמצב ההומניטרי בעזה מתדרדר באופן דרמטי. על פי דיווחי ארגוני סעד בינלאומיים, למעלה ממיליון פלסטינים נמצאים בעזה במצב של רעב קיצוני או כמעט רעב. התמונות הקשות של ילדים מתים מרעב והרס נרחב זעזעו את דעת הקהל הבינלאומית ויצרו לחץ עצום על מנהיגי העולם לפעול.

בממשל טראמפ מסרבים להגיב רשמית להחלטה הבריטית, אך מקורות בוושינגטון מציינים שארצות הברית עדיין מתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ללא הסכם ישירות עם ישראל. עם זאת, הלחץ הבינלאומי הגובר על ישראל עלול לאלץ גם את וושינגטון לשקול מחדש את עמדתה.

מבחינה דיפלומטית, ההחלטה הבריטית מסמנת שינוי פרדיגמה במדיניות המערב כלפי הסכסוך. לאחר עשרות שנים שבהן המדינות המערביות הגדולות דחו הכרה במדינה פלסטינית ללא הסכם עם ישראל, הרעב בעזה והמחאות הציבוריות הבינלאומיות מכריחות אותן לשנות כיוון.

בישראל, ההחלטה הבריטית עוררה זעם בקרב חברי הכנסת מהימין. שר החוץ יצא בהצהרה חדה נגד "הכנעה לטרור" ותבע מהממשלה הבריטית לחזור בה מהחלטתה. עם זאת, חברי כנסת מהמרכז והשמאל ראו בהחלטה הזדמנות ללחץ על נתניהו לשנות את מדיניותו בעזה.

הרשות הפלסטינית בראמאללה בירכה על ההחלטה הבריטית וקראה למדינות נוספות ללכת בעקבות לונדון ופריז. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר כי מדובר ב"צעד היסטורי לצדק ולשלום במזרח התיכון".

האולטימטום הבריטי מותיר לישראל פחות משני חודשים לשנות את מהלך המלחמה בעזה ולהגיע להסכמות דיפלומטיות. כאשר עיני העולם נשואות לעזה וללחץ ההומניטרי הגובר, נתניהו יידרש לקבל החלטות קריטיות שיכולות לעצב מחדש את העתיד של האזור כולו.

המהלך הבריטי עשוי להיות תחילתו של גל דיפלומטי שיכריח את ישראל לבחור בין המשך המלחמה לבין פתרון מדיני שיכלול הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.