הירידה בילודה היא חלק ממגמה ממושכת שנמשכת כמעט שני עשורים. בעוד שבעבר שיעורי הלידה בארצות הברית נשענו על גלי ילודה שאחרו את מלחמת העולם השנייה ועל נשים צעירות שילדו בגיל מוקדם יחסית, כיום יותר נשים בוחרות לדחות את האימהות – או לוותר עליה לחלוטין. התוצאה: שיעור הפריון האמריקאי הולך ומתקרב לממוצע של מדינות מערב אירופה, תהליך שמתועד גם בנתוני הבנק העולמי.
למרות החשש במערכת הפוליטית, חוקרים טוענים שהמגמה הנוכחית אינה מעידה על משבר דמוגרפי מיידי, אלא על שינויים תרבותיים וכלכליים עמוקים. "זה חלק מתהליך מתמשך של דחיית ילודה", אמרה לסלי רוט, חוקרת מדיניות פריון מאוניברסיטת קולורדו בבולדר. "האוכלוסייה בארצות הברית עדיין ממשיכה לגדול, ויש עדיין יותר לידות מאשר מקרי מוות".
עם זאת, הנתונים החדשים לא נעלמו מעיני קובעי המדיניות. ממשל טראמפ מקדם בימים אלה יוזמות לעידוד ילודה – בהן צו נשיאותי שמרחיב את הגישה לטיפולי הפריה חוץ־גופית ומוזיל את עלותם. הממשל גם העלה את האפשרות להעניק "בונוסים לילודה", כדי לעודד זוגות להביא ילדים לעולם.
אבל יש מי שמטילים ספק בהשפעתם של צעדים כאלה. לדברי קרן גוזו, ראש המרכז לחקר האוכלוסין באוניברסיטת קרוליינה הצפונית, רבים מהצעירים פשוט אינם מרגישים בשלים להקים משפחה – בין אם בגלל חוסר ביטחון כלכלי, חוסר בתמיכה חברתית או דחיית נישואין. "כשיש חוסר ודאות, זה לא הזמן האידיאלי להביא ילדים", אמרה. לדבריה, "היוזמות שמקדמים כיום הן בעיקר סמליות, ולא באמת ישנו את המציאות של רוב האמריקאים". לשם שינוי אמיתי, טענה, נדרשת מדיניות מקיפה יותר – כמו חופשת לידה בתשלום ומעונות יום נגישים.
לפי הנתונים החדשים של ה־CDC, שיעור הפריון ירד מ־1.621 בשנת 2023 ל־1.599 ב־2024. הנתונים מבוססים על ניתוח מלא של תעודות לידה, והם מחליפים הערכות זמניות קודמות. במקביל, נרשמה עלייה במספר הכולל של הלידות – כ־33 אלף תינוקות יותר מאשר בשנה שעברה, והסך הגיע ליותר מ־3.6 מיליון לידות. עם זאת, במרכז לבקרת מחלות הדגישו שהעלייה הזו לא נובעת מגידול בפריון, אלא מעדכון באומדן גודל האוכלוסייה – בעקבות גידול במספר הנשים בגיל הפוריות, בעיקר כתוצאה מהגירה.
"ההסבר הזה בהחלט סביר", אישרה רוט. "כשיש יותר נשים בגיל הפוריות בגלל הגירה, זה יכול לאזן את המספרים גם אם שיעור הילודה עצמו לא משתנה".
כך או כך, המומחים מסכימים: ארצות הברית עומדת בפני שינוי דמוגרפי עמוק ומורכב, שמונע מהצטלבות של כלכלה, מדיניות והעדפות אישיות – ולא מתופעה אחת פשוטה.