סטירת לחי לקורבנות 7 באוקטובר: ארה"ב תוקפת בחריפות את הכרזת מקרון על מדינה פלסטינית

במהלך דרמטי שמעמיק את הפער בין ארה"ב לאירופה בסוגיה הפלסטינית, הודיע הלילה נשיא צרפת עמנואל מקרון על החלטתו להכיר במדינה פלסטינית, תוך הבטחה להציג "הצהרה חגיגית" בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. התגובה האמריקאית הייתה מיידית וחריפה: מזכיר המדינה מרקו רוביו תקף את ההחלטה כ"פזיזה" ו"סטירת לחי לקורבנות 7 באוקטובר".

"ארצות הברית דוחה בתוקף את הצהרת מקרון", כתב רוביו ברשת X. "החלטה פזיזה זו משרתת רק את התעמולה של חמאס ומכשילה את השלום. זוהי סטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר". התגובה האמריקאית הנחרצת מסמנת נקודת מפנה ביחסים הדיפלומטיים עם צרפת בסוגיה הפלסטינית ועשויה להיות לה השלכות רחבות על הברית האטלנטית.

 

"ארצות הברית דוחה בתוקף את הצהרת מקרון", כתב רוביו ברשת X. "החלטה פזיזה זו משרתת רק את התעמולה של חמאס ומכשילה את השלום. זוהי סטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר". התגובה האמריקאית הנחרצת מסמנת נקודת מפנה ביחסים הדיפלומטיים עם צרפת בסוגיה הפלסטינית ועשויה להיות לה השלכות רחבות על הברית האטלנטית

 

הכרזה היסטורית במכתב לאבו מאזן

בהצהרה שתיעד מקרון במכתב רשמי ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), הודיע הנשיא הצרפתי: "בעודי נאמן למחויבותה ההיסטורית של צרפת לשלום צודק ומתמשך במזרח התיכון, החלטתי שצרפת תכיר במדינה פלסטינית". ההכרזה, שמהווה פריצת דרך דיפלומטית משמעותית, מגיעה על רקע הלחץ הפנימי הגובר על מקרון מצד הקהילה המוסלמית הגדולה בצרפת.

מקרון הדגיש כי "הדחיפות היום היא לסיים את המלחמה בעזה ולספק סיוע לאוכלוסייה האזרחית. השלום אפשרי. חייבת להיות הפסקת אש מיד, שתכלול את שחרור כל החטופים וסיוע הומניטרי עצום לעם בעזה". הוא הוסיף כי יש צורך "להבטיח את פירוז חמאס מנשק, לדאוג לביטחון עזה ולבנות אותה מחדש".

סגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח, מיהר להכריז כי הרש"פ "מקבל בברכה" את ההכרה הצרפתית, בצעד שעשוי לעודד מדינות אירופיות נוספות לנקוט בצעד דומה.

תמיכה קנדית ואוסטרלית - התנגדות אמריקאית

בניגוד לעמדה האמריקאית הנחרצת, הביעו מדינות מערביות אחרות תמיכה בהכרזת מקרון. ראש ממשלת קנדה מארק קרני הצהיר כי "קנדה תפעל באופן אינטנסיבי בכל הפורומים לקידום מטרה זו, לרבות באמצעות השתתפות שר החוץ בוועידת האו"ם בנושא בניו יורק בשבוע הבא".

קרני התבטא בחריפות נגד ישראל: "קנדה מגנה את הכישלון של ממשלת ישראל במניעת האסון ההומניטרי המידרדר במהירות בעזה. השליטה שלה בחלוקת הסיוע צריכה להיפסק, באספקה משמעותית בהובלת ארגונים בינלאומיים".

גם אוסטרליה הצטרפה לקול התמיכה. ראש הממשלה אנתוני אלבנזי הצהיר: "המצב בעזה חרג מכל הפחדים הגרועים ביותר בעולם. עמדתנו ברורה: כל חיים של חפים מפשע חשובים. אוסטרליה גאה על תמיכתה הנלהבת בהקמת מדינת ישראל. אז, כמו עכשיו, העולם דמיין שתי מדינות - ישראל ופלסטין".

ביקורת חריפה על ישראל

אלבנזי הוסיף ביקורת חדה נוספת על ישראל: "עזה על סף קטסטרופה הומניטרית. מניעת סיוע על ידי ישראל והרג אזרחים, כולל ילדים, המבקשים גישה למים ומזון, לא ניתנת להגנה או להתעלמות. אנחנו קוראים לישראל לעמוד מיד בהתחייבויותיה בהתאם למשפט הבינלאומי. יש לזנוח כל הצעה לעקירה כפויה וקבועה של האוכלוסייה הפלסטינית".

רקע דיפלומטי מורכב

ההכרזה של מקרון מגיעה כשבוע לאחר הצהרה מפתיעה של שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, שהציע כי מדינה מוסלמית תציע שטח משלה לפלסטינים לייסוד מדינה פלסטינית. האקבי הצהיר בריאיון ל"בלומברג" כי ארה"ב כבר לא מאמינה "בכל ליבה" בפתרון שתי המדינות, ולהערכתו הקמת מדינה פלסטינית לא תקרה "בימי חיינו".

מחלקת המדינה האמריקאית מיהרה להבהיר כי האקבי דיבר בשם עצמו, אך דבריו חשפו פער עמוק בתפיסה האמריקאית הרשמית. כשנשאל איפה תקום מדינה פלסטינית עתידית, תהה האקבי: "זה חייב להיות ביהודה ושומרון?".

 

בהצהרה שתיעד מקרון במכתב רשמי ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), הודיע הנשיא הצרפתי: "בעודי נאמן למחויבותה ההיסטורית של צרפת לשלום צודק ומתמשך במזרח התיכון, החלטתי שצרפת תכיר במדינה פלסטינית". ההכרזה, שמהווה פריצת דרך דיפלומטית משמעותית, מגיעה על רקע הלחץ הפנימי הגובר על מקרון מצד הקהילה המוסלמית הגדולה בצרפת

 

איומים דיפלומטיים אמריקאיים

על פי דיווח רויטרס, ארה"ב הזהירה מדינות מפני נקיטת צעדים אנטי-ישראליים. מחלקת המדינה שלחה מברק דיפלומטי למדינות שאמורות להשתתף בוועידת האו"ם, ולפיו הן ייחשבו כמי שפועלות בניגוד לאינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית ועלולות להתמודד עם השלכות דיפלומטיות חמורות.

הממשל האמריקני הזהיר מפני "תמיכה גלויה או מרומזת בצעדים אפשריים נגד ישראל - כולל סנקציות". וושינגטון הבהירה כי היא מתנגדת לכל מהלך חד-צדדי להכרה במדינה פלסטינית ומביעה ספק כי הכינוסים בניו יורק יתרמו להתקדמות בשטח. "ההפך הוא הנכון - הם רק יפגעו בביטחון ישראל", נכתב במברק.

 

 

השלכות אסטרטגיות

החלטת מקרון מהווה אתגר משמעותי למדיניות החוץ האמריקאית וישראלית גם יחד. היא עשויה לעודד מדינות אירופיות נוספות לנקוט בצעד דומה, במיוחד ספרד ובלגיה שכבר הביעו נכונות לכך בעבר. במקביל, היא מעמיקה את הקרע בין ארה"ב לאירופה בטיפול בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

עבור ישראל, ההכרזה הצרפתית מהווה מכה דיפלומטית נוספת בזמן שהיא מתמודדת עם לחץ בינלאומי גובר. המהלך עשוי לחזק את המגמה לבידוד בינלאומי של ישראל ולהקשות על המאמצים לנרמל את המצב לאחר המלחמה.

הצהרת מקרון מציבה את צרפת בקדמת המאמץ האירופי להכיר במדינה פלסטינית, תוך התעלמות מהאזהרות האמריקאיות והישראליות. השאלה היא אם מדינות נוספות תצטרפנה למהלך או שתבחרנה להמתין לתוצאות המדיניות החדשה של ממשל טראמפ.