במסמך בן 28 עמודים שפרסם הבית הלבן, נכתב בפתיחה: "ארה"ב נמצאת במרוץ להשגת דומיננטיות עולמית ב-AI. בדיוק כמו שניצחנו במרוץ לחלל, הכרחי שארה"ב ובעלות בריתה ינצחו גם במרוץ הזה". המסמך, שנכתב בידי צמד יועצי הנשיא דיוויד סאקס ומייקל קראציוס יחד עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, מגדיר במפורש: "מי שיש לו את האקו-סיסטם הגדול ביותר של בינה מלאכותית יקבע סטנדרטים גלובליים ויקצור יתרונות כלכליים וצבאיים רחבים".
התוכנית מתבססת על שלושה "עמודי תווך" מרכזיים: האצת חדשנות בינה מלאכותית, בניית תשתיות AI בארה"ב, וביסוס ארה"ב כמובילה העולמית בתחום. במקביל לפרסום התוכנית, חתם טראמפ על שלושה צווים נשיאותיים המיישמים את העקרונות הללו בפועל.
הצו הראשון מכוון להאצת תהליכי הרישוי לבניית פרויקטים גדולים של תשתיות בינה מלאכותית, תוך עקיפת תהליכי פיקוח מסורתיים. הצו השני מנחה את פקידי הממשל לקדם ייצוא מודלי AI אמריקאיים לרחבי העולם. הצו השלישי, המעורר מחלוקת רבה, אוסר על הממשל הפדרלי לרכוש טכנולוגיית בינה מלאכותית "שהוחדרה בהטיה מפלגתית או אג'נדות אידיאולוגיות".
החלק השנוי ביותר במחלוקת בתוכנית נוגע להוראה למחוק מהנחיות ניהול הסיכונים בתחום "התייחסויות למידע מוטעה, גיוון, שוויון והכלה, ושינויי אקלים". המהלך מסמן היפוך דרמטי מהמדיניות של הממשל הקודם, שהדגיש את החשיבות של פיתוח AI אחראי וכולל.
התוכנית מונה עשרות פעולות שהממשל נדרש לנקוט במהלך החודשים הקרובים, כולל הסרת בירוקרטיה והפחתת תקנות איכות הסביבה המוטלות על מרכזי נתונים. בנוסף, המדינה תתקשר רק עם מפתחי מודלים גדולים של שפה (LLM's) הנחשבים חופשיים מ"הטיה אידיאולוגית" - קריטריון שעורר ביקורת חריפה בקרב מומחי טכנולוגיה.
החלק השנוי ביותר במחלוקת בתוכנית נוגע להוראה למחוק מהנחיות ניהול הסיכונים בתחום "התייחסויות למידע מוטעה, גיוון, שוויון והכלה, ושינויי אקלים". המהלך מסמן היפוך דרמטי מהמדיניות של הממשל הקודם, שהדגיש את החשיבות של פיתוח AI אחראי וכולל
אחת ההחלטות המדאיגות ביותר נוגעת להסרת "מכשולים רגולטוריים מדינתיים ופדרליים" לפיתוח בינה מלאכותית, גם באמצעות מניעת מימון למוסדות שמתנגדים לכך. התוכנית מציעה לקצץ בחוקים שמפקחים על בניית מרכזי נתונים ומתקני ייצור שבבים, ולשדרג את רשת החשמל כדי לתמוך ב"תעשיות עתירות אנרגיה של העתיד".
הממשל גם מבקש לעודד מוסדות ממשלתיים לאמץ במהירות כלי בינה מלאכותית תוך האצה או דילוג על תהליכי בחינה ובקרה - כולל בצבא ארה"ב. במקומות שבינה מלאכותית "משנה את דרישות כוח העבודה" - כלומר מייתרת עובדים - הממשל מתחייב "להכשיר מחדש במהירות ולעזור לעובדים לשגשג בכלכלה המונעת על-ידי בינה מלאכותית".
התגובות לתוכנית היו חריפות ומיידיות. שרה מאיירס ווסט, מנכ"לית מכון AI Now החוקר את ההשלכות החברתיות של הבינה המלאכותית, האשימה: "תוכנית הפעולה של הבית הלבן נכתבה על ידי ועבור מיליארדרים טכנולוגיים, ולא תשרת את האינטרסים של הציבור הרחב. עמדת הממשל נותנת עדיפות לאינטרסים תאגידיים על פני הצרכים של אנשים רגילים".
ג'ים סקרטו, בכיר לשעבר בממשל ביידן, אמר ל-BBC כי התוכנית "זנחה את אמצעי ההגנה שעזרו להגן על הביטחון הלאומי של ארה"ב ועל אמון הציבור. האצת חדשנות היא חיונית, אבל פירוק לא אחראי של גדרי הבטיחות עלול להפוך את מהפכת הבינה המלאכותית של אמריקה להימור פזיז".
מדובר בהמשך ישיר למגמה שהחל טראמפ מיד עם כניסתו לתפקיד. שעות ספורות לאחר השבעתו, ביטל צו נשיאותי שהוציא ממשל ביידן ב-2023 לקביעת תקני בטיחות לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית. ימים לאחר מכן חתם על צו נוסף המתמקד בביטול "מדיניות והנחיות קיימות של בינה מלאכותית הפועלות כמחסומים לחדשנות".
התוכנית גם דנה בטיפוח מדע ומחקר סביב פיתוח AI, בהשקעה באבטחה ביולוגית, וביצירת מסגרת משפטית למאבק בהונאות דיפ-פייק. עם זאת, המסר המרכזי נשאר ברור: ארה"ב תנצח במרוץ הבינה המלאכותית בכל מחיר, גם אם זה אומר ויתור על שיקולי בטיחות, אקלים ושוויון חברתי.
בעוד תומכי התוכנית רואים בה צעד הכרחי להבטחת הדומיננטיות האמריקאית מול סין, המבקרים מזהירים מפני "הימור פזיז" שעלול לסכן לא רק את אמריקה אלא את העולם כולו, בעידן שבו בינה מלאכותית מתפתחת בקצב חסר תקדים.