מקרון הודיע כי יכריז רשמית על ההכרה באספה הכללית של האו"ם בספטמבר בניו יורק, כחלק ממה שכינה המחויבות ההיסטורית הצרפתית "לשלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון". ההחלטה מגיעה לאחר חודשים של רמזים והיסוסים של הממשל הצרפתי בנושא ההכרה במדינה פלסטינית.
עם החלטתו של מקרון, צרפת תהפוך לראשונה מבין קבוצת G7 - הכוללת את ארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה, יפן ואיטליה - שתכיר במדינת פלסטין. זהו צעד משמעותי שמבדיל את צרפת מבעלות בריתה הקרובות ביותר ומציב אותה בעמדה דיפלומטית חדה ומועדת לביקורת.
"היום הדבר הדחוף ביותר הוא שהמלחמה בעזה תיפסק ושיעזרו לאוכלוסייה האזרחית", אמר מקרון בהודעתו. הוא הוסיף כי ההחלטה נעשתה מתוך שאיפה ל"שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון" והדגיש את המחויבות ההיסטורית של צרפת לקידום שלום באזור.
"היום הדבר הדחוף ביותר הוא שהמלחמה בעזה תיפסק ושיעזרו לאוכלוסייה האזרחית", אמר מקרון בהודעתו. הוא הוסיף כי ההחלטה נעשתה מתוך שאיפה ל"שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון" והדגיש את המחויבות ההיסטורית של צרפת לקידום שלום באזור.
ההחלטה נראית כמהלך שיעורר כעס בממשל טראמפ, שנמצא בתהליך של ניסיונות עצמאיים לסיים את המלחמה בעזה. הנשיא האמריקני, הידוע בתמיכתו החזקה בישראל ובעמדותיו הנוקשות כלפי ההכרה במדינה פלסטינית, עלול לראות במהלך הצרפתי התערבות לא רצויה בתהליכים דיפלומטיים שהוא מנהל.
רוב מדינות העולם כבר מכירות בפלסטין כמדינה - כ-140 מתוך 193 החברות באו"ם. עם זאת, ארצות הברית ורוב בעלות בריתها הקרובות נמנעו מהכרה זו, בטענה שמדינה פלסטינית צריכה להיווצר במסגרת הסכם שלום מוסכם עם ישראל.
ההחלטה מגיעה על רקע הלחימה המתמשכת בעזה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 עם התקפת חמאס על ישראל. מאז פרוץ המלחמה, צרפת נמצאת תחת לחץ גובר מצד מדינות ערב ומהקהילה הבינלאומית לנקוט עמדה חדה יותר לטובת הפלסטינים.
מקרון, שניסה לאורך כל כהונתו לשמור על יחסים מאוזנים עם ישראל והפלסטינים, החליט כעת לנקוט עמדה ברורה יותר. הוא הגדיר את המהלך כהמשך למדיניות החוץ הצרפתית המסורתית התומכת בפתרון שתי המדינות.
ההכרה הצרפתית במדינת פלסטין עלולה ליצור גל של הכרות דומות ממדינות אירופיות אחרות. כבר כעת נשמעים קולות בספרד, אירלנד ובלגיה הקוראים לנקיטת צעדים דומים. זה עלול ליצור אפקט דומינו שיבודד עוד יותר את ארצות הברית ובעלות בריתה בנושא זה.
מצד שני, ישראל ותומכיها צפויים להגיב בחריפות להחלטה. ממשלת ישראל כבר הביעה בעבר התנגדות חד למהלכים חד-צדדיים של הכרה במדינה פלסטינית, בטענה שהם פוגעים בסיכויי השלום ומעודדים קיצוניות פלסטינית.
המהלך של מקרון משקף שינוי רחב יותר במאזן הכוחות הבינלאומי. צרפת, שמנסה לחזק את מעמדה כמובילה בינלאומית בעקבות הברקזיט והשינויים במדיניות האמריקנית, רואה בהכרה במדינת פלסטין הזדמנות לקבוע את עצמה כמנהיגה מוסרית בנושאי זכויות האדם והמשפט הבינלאומי.
בו זמנית, המהלך עלול להעמיק את הקרע בינה לבין ארצות הברית, שכבר מתחילה כהונה שנייה סוערת של דונלד טראמפ. הנשיא האמריקני, הידוע בגישתו הלא מתפשרת כלפי בעלות ברית שלא פועלות בהתאם למדיניותו, עלול להגיב בצעדים כלכליים או דיפלומטיים.
ההחלטה של מקרון מעמידה אותו בפני אתגרים דיפלומטיים משמעותיים. מצד אחד, הוא יצטרך להתמודד עם לחץ מצד ארצות הברית וישראל. מצד שני, הוא יעמוד בפני דרישות מצד מדינות ערב והקהילה הפלסטינית לתמיכה קונקרטית נוספת.
עוד לא ברור איך בדיוק תתבטא ההכרה הצרפתית במדינת פלסטין - האם זה יהיה צעד סמלי בלבד או שמא כרוך בצעדים מעשיים כמו פתיחת שגרירות, הכרה בדרכונים פלסטיניים או תמיכה במעמד פלסטין במוסדות בינלאומיים.
ההכרזה הרשמית שתתקיים באספה הכללית של האו"ם בספטמבר צפויה להיות רגע מכונן ביחסים הבינלאומיים במזרח התיכון, עם השלכות שיהדהדו הרבה מעבר לגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.