הנשיא דונלד טראמפ הודיע היום (שלישי) על פרישת ארצות הברית מאונסק"ו - ארגון המדע, התרבות והחינוך של האו"ם - בטענה שהארגון מקדם "אג'נדות חברתיות ותרבותיות מפלגות" ונוקט מדיניות אנטי-אמריקנית ואנטי-ישראלית. ההודעה, שפורסמה על ידי דוברת הבית הלבן אנה קלי, מסמנת את החזרה לגישה הבדלנית של ממשל טראמפ כלפי מוסדות בינלאומיים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
"הנשיא דונלד טראמפ החליט להוציא את ארצות הברית מאונסק"ו - הארגון התומך באג'נדות תרבותיות וחברתיות 'ווק' ומפלגות שחורגות לחלוטין מהמדיניות ההגיונית שעבורה הצביעו האמריקנים בנובמבר", אמרה קלי. "הנשיא הזה תמיד ישים את אמריקה במקום הראשון ויוודא שחברותה של ארצנו בכל הארגונים הבינלאומיים תתיישר עם האינטרסים הלאומיים שלנו".
הטיעון נגד "האג'נדה הגלובליסטית"
דוברת מחלקת המדינה תמי ברוס פירטה את הנימוקים לפרישה בהודעה מפורטת. "המעורבות המתמשכת עם אונסק"ו אינה באינטרס הלאומי של ארצות הברית", הודיעה ברוס. "אונסק"ו פועל לקידום אג'נדות חברתיות ותרבותיות מפלגות ושומר על התמקדות מופרזת במטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם - אג'נדה גלובליסטית ואידיאולוגית לפיתוח בינלאומי הסותרת את מדיניות החוץ של 'אמריקה תחילה' שלנו".
ברוס הדגישה במיוחד את הבעייתיות בהחלטת אונסק"ו להכיר ב"מדינת פלסטין" כמדינה חברה. "ההחלטה של אונסק"ו להכיר ב'מדינת פלסטין' כמדינה חברה היא בעייתית ביותר, סותרת את מדיניות ארה"ב, ותרמה להפצת רטוריקה אנטי-ישראלית בתוך הארגון", הדגישה.

דוברת מחלקת המדינה תמי ברוס פירטה את הנימוקים לפרישה בהודעה מפורטת. "המעורבות המתמשכת עם אונסק"ו אינה באינטרס הלאומי של ארצות הברית", הודיעה ברוס. "אונסק"ו פועל לקידום אג'נדות חברתיות ותרבותיות מפלגות ושומר על התמקדות מופרזת במטרות הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם - אג'נדה גלובליסטית ואידיאולוגית לפיתוח בינלאומי הסותרת את מדיניות החוץ של 'אמריקה תחילה' שלנו".
היסטוריה של יציאות וחזרות
זוהי הפעם השנייה שטראמפ מוציא את ארה"ב מאונסק"ו. כבר בכהונתו הראשונה, באוקטובר 2017, הורה הנשיא על פרישה מהארגון מאותם נימוקים. אז הסביר מחלקת המדינה שארה"ב פורשת בגלל יחסו הבעייתי של הארגון כלפי ישראל ומדיניותו האנטי-אמריקנית.
כשהנשיא הקודם ג'ו ביידן נכנס לתפקיד ב-2021, הוא החזיר את ארה"ב לאונסק"ו בשנת 2023. גורמים אמריקנים אמרו אז שההחלטה לחזור לארגון התקבלה נוכח חששות שסין הולכת ומגדילה את השפעתה על קביעת המדיניות בארגון לאחר העזיבה האמריקנית.
עכשיו, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הוא בוחר לחזור על אותם צעדים שנקט בכהונתו הראשונה. מחלקת המדינה ציינה שהסיבות דומות מאוד לאלו שהובילו לפרישה ב-2017, מה שמרמז שלטענת ממשל טראמפ, אונסק"ו לא תיקן די את הבעיות שבמרכז דאגותיו.
תגובת אונסק"ו ומזכ"לית הארגון
באונסק"ו הגיבו לצעד האמריקני ואמרו שהפרישה האמריקנית "מצערת" אך "צפויה". מזכ"לית אונסק"ו אודרי אזולאי, צרפתייה-יהודייה, דחתה את הטענות שמדובר בגוף אנטי-ישראלי ואמרה שהארגון נערך לפרישה האמריקנית.
"הטענות האלה סותרות את המציאות של המאמצים של אונסק"ו, במיוחד בתחומי חינוך השואה והמאבק באנטישמיות", הגיבה אזולאי. היא הוסיפה שהארגון פעל באופן מתמשך למיגור אנטישמיות וקידום הבנת מורשת השואה ברחבי העולם.
השפעה כלכלית על הארגון
ההשפעה הכלכלית של הפרישה האמריקנית על אונסק"ו היא משמעותית. לפני הודעת הפרישה הראשונה של טראמפ מאונסק"ו ב-2017, הייתה ארה"ב אחראית לכ-20% מתקציב הארגון. עם זאת, גורמים באונסק"ו מציינים שמאז הפחית הארגון את התלות שלו באמריקנים, וכיום אחראית וושינגטון לכ-8% מהתקציב שלו בלבد.
עם זאת, הפרישה האמריקנית מהווה מכה לארגון שהוקם אחרי מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם שלום באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי המדע, התרבות והחינוך. הארגון מוכר בעיקר בזכות הכרזותיו על אתרים ייחודיים וראויים לשימור ברחבי העולם כ"אתרי מורשת עולמית".
מאבק רחב יותר נגד מוסדות בינלאומיים
צעד זה הוא חלק ממגמה רחבה יותר של ממשל טראמפ להתנתק ממוסדות בינלאומיים שלטענתו פועלים נגד האינטרסים האמריקניים. כבר בכהונתו הראשונה הוביל טראמפ את ארה"ב לפרישה ממוסדות נוספים, כולל ארגון הבריאות העולמי (WHO), מועצת זכויות האדם של האו"ם, הסכם האקלים של פריז והסכם הגרעין עם איראן.
כשביידן נכנס לתפקיד ב-2021, הוא החזיר את ארה"ב לרוב המוסדות הללו, אך עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הוא מחליט שוב על פרישות מחודשות.
לוחות זמנים ויישום
סוכנות הידיעות AP ציינה שההחלטה של טראמפ על אונסק"ו תיכנס לתוקף בסוף דצמבר 2026, מה שנותן לארגון זמן להתכונן להפסקת המימון האמריקני ולמצוא מקורות חלופיים.
השלכות הצעד חורגות מעבר להיבט הכלכלי והופכות את ארה"ב לשחקן פחות מעורב בקביעת סטנדרטים בינלאומיים בתחומי התרבות, החינוך והמדע - דבר שעלול לחזק את השפעתן של מדינות אחרות, במיוחד סין ורוסיה, על הארגונים הללו.