מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו: הארגון האנטי-ציוני קול יהודי לשלום עובר למאבק פוליטי

בהחלטה שעשויה לשנות את פני המאבק האנטי-ישראלי בארצות הברית, הארגון היהודי-אמריקני "קול יהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace) מבצע מהפך אסטרטגי דרמטי: מעבר ממחאות רחוב קולניות למאבק פוליטי ישיר בבחירות. הארגון, שהפך לסמל של הפעילות הפרו-פלסטינית מאז ה-7 באוקטובר, מכיר בגלוי כי "הפגנות וסקרים לא משנים את מדיניות ארה"ב" ומעביר את מרכז הכובד לזירה האלקטורלית.

המהלך מגיע לאחר שנה וחצי של פעילות אינטנסיבית שכללה השתלטות על בניין הקונגרס, חסימת גשרי מנהטן והזהב, הפגנות בקמפוסים ופעולות מחאה נרחבות - שלמרות ההד הרב שעוררו, לא הביאו לשינוי מדיניות משמעותי. כעת הארגון מהמר על כוח הקלפי במקום כוח הרחוב.

מבנה ארגוני חדש, יכולות פוליטיות מורחבות

במסגרת הרה-ארגון הדרמטי, JVP מחלק את עצמו לשני גופים נפרדים: הארגון המקורי יתמקד בחינוך, תרבות ואומנות לקידום "זהות יהודית אנטי-ציונית", בעוד שזרוע חדשה - JVP Action - תוביל את הפעילות הפוליטיה עם חופש פעולה כמעט מוחלט.

היתרון המרכזי במבנה החדש טמון בסטטוס המשפטי: כ"ארגון כסף אפל" (Dark Money), JVP Action אינו מחויב לחשוף את זהות התורמים שלו, בשונה מוועדות פוליטיות רגילות. זה מאפשר לארגון לקבל תרומות אנונימיות ולפעול ללא שקיפות ציבורית מלאה.

קפיצת מימון דרמטית

הנתונים הכספיים חושפים את היקף השינוי: לפני ה-7 באוקטובר, JVP גייס בין 3-4 מיליון דולר שנתיים. הדוח האחרון מגלה קפיצה דרמטית ל-11 מיליון דולר בשנה האחרונה - כמעט פי שלושה. הזרוע הפוליטית החדשה רשמה הכנסות של 800 אלף דולר, עם תוכניות להרחבה משמעותית לקראת בחירות אמצע הקדנציה.

מספר החברים המשלמים דמי חבר זינק ל-32,000, העוקבים ברשתות החברתיות הגיעו ל-1.3 מיליון באינסטגרם בלבד, והארגון הקים סניפים חדשים ברחבי המדינה.

 

מפגינים מתנועת "קול יהודי לשלום" ו"אם לא עכשיו" מקיימים עצרת בדרישה להפסקת אש בעזה ברוטונדה של בניין המשרדים קנון האוס בוושינגטון הבירה ב-18 באוקטובר 2023.

 

מומנטום פוליטי: ממדאני כמקרה בוחן

התחזקות האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ובעיקר הניצחון הסנסציוני של זוהראן ממדאני בפריימריז לראשות עיריית ניו יורק, סיפק ל-JVP תחושת מומנטום חזקה. ממדאני, הידוע בעמדותיו החריפות נגד ישראל והסירובו לגנות את הסיסמה "גלובליזציה של האינתיפאדה", היה בין המועמדים הראשונים שזכו לתמיכת הארגון.

"התמיכה בפלסטינים בארה"ב חסרת תקדים", נכתב במסמך האסטרטגי החדש. "הגענו רחוק, אבל יש עוד דרך ארוכה כדי לשבור את התמיכה האמריקנית בישראל".

בארגון רואים בניצחון של ממדאני ראיה לכך שהקמפיינים שלהם מצליחים לשנות את השיח הציבורי, ושהציבור האמריקני פתוח יותר מאי פעם לביקורת על התמיכה בישראל.

"משבר של ייאוש" בתנועה

המעבר לאסטרטגיה פוליטית נובע גם מ"משבר ייאוש" שתופס את התנועה הפרו-פלסטינית. עטליה עומר, חוקרת ישראלית-אמריקנית באוניברסיטת נוטרדאם שחוקרת ארגונים יהודיים אנטי-ציוניים, אמרה ל-JTA: "אנשים כרגע בייאוש. יש תחושה של: כמה עוד התגייסות אנחנו יכולים לעשות?"

סטפני פוקס, מנכ"לית JVP מאז 2020, הביעה תסכול דומה בראיון לפני חצי שנה: "היה לנו מפגן חסר תקדים של הערכים והעקרונות שלנו, וזה עדיין לא תרגם לבסיס המינימלי של הפסקת אש וחילופי חטופים ואסירים".

תגובות נגד ותמיכה

ארגונים יהודיים פרו-ישראליים מזהירים מפני "מגמה מסוכנת". ג'ונתן שולמן, מנכ"ל The Jewish Majority - ארגון חדש שהוקם להילחם ב-JVP - אמר: "מדובר בשדרוג מסוכן של תנועה אנטי-ציונית. הרטוריקה והטקטיקות הללו מחלישות את הסיכוי להסדר שלום ותורמות לעלייה באלימות נגד יהודים".

ליגת ההגנה נגד השמצה מכנה את JVP "רדיקלי" וטוענת שהרעיונות שלו "יכולים לעורר אנטישמיות". הארגון גם מטיל ספק בזהותו היהודית של JVP, בעיקר בשל קבלת חברים לא-יהודים ומנהיגים לא-יהודיים בחלק מהסניפים.

אתגרים פנימיים ועתידיים

למרות הצמיחה המרשימה, הארגון מתמודד עם אתגרים פנימיים. רבקה וילקומרסון, מנכ"לית JVP לשעבר, הזהירה כבר בספטמבר שהצמיחה "לא מספיקה כדי לאתגר את הרעיונות וכוחות הכוח הבזוקים" שהארגון מבקש לשנות.

בהקלטה מישיבה פנימית, חברים הביעו חשש כי המעבר לפעילות פוליטית יבוא על חשבון מחאות וצעדי מחאה ישירים. הנהגת הארגון הדגישה כי "העבודה האלקטורלית היא כלי נוסף בארגז הכלים - לצד מחאות, קמפיינים לחרם ופעולות אזרחיות".

ההימור הגדול

המעבר לזירה הפוליטית מהווה הימור גדול עבור JVP. מחד, הוא מאפשר השפעה ישירה יותר על מקבלי החליטות ופחות תלות ב"חיילי רגלים" למחאות. מאידך, הוא דורש מיומנויות שונות, השקעות כספיות גדולות יותר ויכולת לנווט במורכבות הפוליטית האמריקנית.

הארגון מציב לעצמו מטרות שאפתניות: השפעה על מועמדים, קידום פרוגרסיביים והדחת תומכי ישראל. בפועל, זה אומר מעבר מפעילות מחאה "חיצונית" למערכת לניסיון השפעה "פנימית" על התהליכים הדמוקרטיים.

השאלה המרכזית היא האם JVP יצליח לתרגם את הכוח הארגוני והכספי שצבר לכוח פוליטי אמיתי, או שיגלה שגם בזירה הפוליטית יש גבולות לכוחה של מיעות קולנית נגד תמיכה דו-מפלגתית מעוגנת בישראל.