מפלה דרמטית לאו"ם: כל שלושת חברי ועדת החקירה נגד ישראל התפטרו

בהחלטה דרמטית ובלתי צפויה, התפטרו כל שלושת חברי ועדת החקירה של האו"ם שמוטלת עליה החקירה נגד ישראל. ההתפטרויות הגיעו בעקבות הלחץ הגובר של ממשל טראמפ על חוקרים בינלאומיים הפועלים נגד ישראל, במהלך שנתפס כניצחון מרכזי לדיפלומטיה הישראלית-אמריקאית.

נאבי פילאי בת 83, יושבת ראש הוועדה וממלאת התפקיד לשעבר של נציבת זכויות האדם של האו"ם, הגישה את מכתב התפטרותה ב-8 ביולי. יום למחרת התפטר כריס סידוטי, ולאחר מכן הצטרף אליהם מילון קוטהרי. שלושתם השאירו מאחוריהם ועדת חקירה ששמה על עצמה למטרה לחקור את ישראל בכל הנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הסיבות הרשמיות והמסתורין

פילאי, שכיהנה כנציבת זכויות האדם של האו"ם בין 2008 ל-2014 ובמהלך כהונתה ביקרה שוב ושוב את פעולות ישראל בעזה, ציינה בהתפטרותה "גיל, בעיות רפואיות והעומס של התחייבויות נוספות". סידוטי אמר שפרישת פילאי היא "הזמן המתאים להרכיב מחדש את הוועדה", בעוד קוטהרי טען ש"הגיעו להבנה" במהלך השבוע הקודם.

מכתבי ההתפטרות פורסמו באתר האינטרנט של מועצת זכויות האדם של האו"ם והובאו לראשונה לידיעת הציבור על ידי ארגון "UN Watch", ארגון המוניטורינג הלא-ממשלתי. הוועדה תמשיך להתקיים לאחר שתמנה חברים חדשים, כאשר יורג לאובר, ראש מועצת זכויות האדם, ביקש מהמדינות החברות להציע חברים חדשים עד 31 באוגוסט.

 

נאבי פילאי בת 83, יושבת ראש הוועדה וממלאת התפקיד לשעבר של נציבת זכויות האדם של האו"ם, הגישה את מכתב התפטרותה ב-8 ביולי. יום למחרת התפטר כריס סידוטי, ולאחר מכן הצטרף אליהם מילון קוטהרי. שלושתם השאירו מאחוריהם ועדת חקירה ששמה על עצמה למטרה לחקור את ישראל בכל הנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני

 

מורשת של הטיה והאשמות

הוועדה פרסמה דוחות תקופתיים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהאשימו באופן מכריע את ישראל. הדוח האחרון של הוועדה פורסם במאי האחרון. זוהי ועדת החקירה הפתוחה הראשונה של המועצה, הרמה הגבוהה ביותר של חקירה שיש למועצת זכויות האדם.

הוועדה האשימה באופן מוחלט את ישראל בסכסוך והאשימה את המדינה היהודית בעוולות נוספות, כמו גניבת משאבי טבע. קוטהרי עורר סערת מחלוקת ב-2022 כאשר אמר שהרשתות החברתיות "נשלטות ברובן על ידי הלובי היהודי", תוך ביטוי סטריאוטיפ אנטישמי נפוץ, והטיל ספק מדוע kישראל מותר להיות חברה באו"ם.

פילאי הגנה על הערותיו של קוטהרי ודחתה חששות מאנטישמיות כ"הסחת דעת" ו"שקרים", וכינתה את חששות הביטחון הישראליים "בדיה".

התנגדות גוברת ביקורת חריפה

ב-2014, למעלה מ-100 חברי קונגרס חתמו על מכתב לפילאי שגינה את ההטיה של מועצת זכויות האדם נגד ישראל תחת הנהגתה, ואמרו שהמועצה "פשוט לא יכולה להילקח ברצינות כארגון זכויות אדם" כל עוד היא חוקרת את ישראל אך לא את חמאס.

קבוצות יהודיות, ישראל, ארה"ב ומדינות אחרות גינו את ועדת החקירה בשל ההטיה הנטענת שלה. ההתפטרויות הגיעו בעת שממשל טראמפ מפעיל לחץ על חוקרים בינלאומיים של ישראל.

מתקפת הסנקציות של טראמפ

בפברואר, ארה"ב הטילה סנקציות נרחבות על התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי קארים חאן על החלטתו להגיש צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בית הדין עובד בשיתוף הדוק עם האו"ם.

הנכסים של חאן בארה"ב הוקפאו והוא נאסר מלהיכנס למדינה. הוא איבד גישה לדוא"ל שלו, חשבונות הבנק שלו הוקפאו ועובדיו האמריקאים הוזהרו שהם בסכנת מעצר אם ייכנסו לארה"ב, דיווח האסושייטד פרס במאי.

מוקדם יותר החודש, ארה"ב הטילה סנקציות על הכתבת המיוחדת של האו"ם לזכויות הפלסטינים פרנצ'סקה אלבנזה, מבקרת חריפה של ישראל עם היסטוריה של אנטישמיות. כמו קוטהרי, אלבנזה התבטאה נגד "הלובי היהודי".

תגובות לעזיבה

מתנגדי הוועדה חגגו את עזיבת השלישייה. "ראשית, שר החוץ מרקו רוביו קיבל את ההחלטה ההיסטורית להטיל סנקציות על פרנצ'סקה אלבנזה", אמר הילל נוייר, ראש ארגון UN Watch. "כעת האדריכלים של האינקוויזיציה האנטי-ישראלית של האו"ם בורחים מהספינה. הגאות משתנה".

אן בייפסקי, ראש המכון של טורו לזכויות האדם והשואה והארגון הלא-ממשלתי Human Rights Voices, אמרה שפילאי "בילתה כמעט עשרים שנה בקידום מטרות אנטישמיות מהתפקידים הגבוהים ביותר באו"ם".

השלכות דיפלומטיות

הן האסיפה הכללית של האו"ם והן מועצת זכויות האדם מגנות את ישראל יותר מכל מדינה אחרת מדי שנה. ההתפטרויות מסמנות שינוי דרמטי באווירה הבינלאומית כלפי ישראל, לפחות במסגרת ממשל טראמפ החדש.

המהלך הזה נתפס כניצחון משמעותי עבור ישראל ותומכיה, המתמודדים כבר שנים עם מה שהם מגדירים כמערכת הטיה מערכתית נגדה במוסדות הבינלאומיים. עם זאת, הוועדה תמשיך לפעול עם חברים חדשים, מה שמעלה שאלות לגבי כיוונה העתידי.

המקרה מדגיש את הכוח של לחץ דיפלומטי וכלכלי כאשר הוא מופעל בצורה מתואמת ונחושה. הסנקציות האמריקאיות, יחד עם הביקורת הגוברת על הטיית האו"ם נגד ישראל, יצרו אווירה שבה אפילו פעילים ותיקים במערכת החליטו שהגיע הזמן לפרוש.