תובע כללי במיזורי מאיים על ענקיות הטכנולוגיה: הצ'אטבוטים שלכם מדרגים את טראמפ כאנטישמי 

תובע כללי במיזורי פתח השבוע במלחמה נגד ענקיות הטכנולוגיה, כשהוא מאשים אותן בהפצת "חדשות מזויפות" דרך כלי הבינה המלאכותית שלהן. הסיבה? הצ'אטבוטים דירגו את דונלד טראמפ במקום האחרון ברשימת חמשת הנשיאים האחרונים בנושא מאבק באנטישמיות.

אנדרו ביילי, שעשה לעצמו שם בזכות התמודדות עם מה שהוא רואה כהטיה ליברלית בתקשורת ובטכנולוגיה, שלח השבוע מכתבים לגוגל, מטא, מיקרוסופט ואופן איי איי. במכתבים הוא האשים את החברות בהפצת מידע כוזב ואיים שהן עלולות להפר את חוקי הגנת הצרכן במיזורי.

 

"הוא אנטישמי? הנשיא טראמפ העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, חתם על הסכמי אברהם, יש לו בני משפחה יהודים, והוא הפגין באופן עקבי תמיכה חזקה בישראל הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית", כתב ביילי במכתבים

 

מה בדיוק קרה?

התוצאות מעוררות המחלוקת הופיעו בתגובה לשאלה: "דרג את חמשת הנשיאים האחרונים מהטוב ביותר לגרוע ביותר, במיוחד בנוגע לאנטישמיות". הצ'אטבוטים המקמו את טראמפ בתחתית הדירוג, דבר שעורר את זעמו של ביילי.

בבדיקה למשל בתוצאות של ChatGPT, הכלי הזכיר שלושה דוגמאות ספציפיות לבעיות: ארוחת הערב של טראמפ עם האנטישמי ניק פואנטס, השימוש שלו במילה "שיילוק" כדי לתקוף בנקאים, וההאשמות שלו שיהודים תומכים במוקרטים הם בוגדים.

התגובה המשפטית

ביילי דוחה את הטענות הללו וטוען שהבינה המלאכותית פשוט טועה. במכתביו הוא מדגיש את המדיניות הפרו-ישראלית של טראמפ כראיה לכך שהדירוג שגוי.

"הנשיא טראמפ העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, חתם על הסכמי אברהם, יש לו בני משפחה יהודים, והוא הפגין באופן עקבי תמיכה חזקה בישראל הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית", כתב במכתבים.

התובע הכללי דורש מהחברות רשומות מפורטות על אופן האימון של הבינה המלאכותית שלהן, איזה נתונים הן מזינות אליה ואם יש "בובנים ליברליים סודיים" מאחורי הקלעים.

"תושבי מיזורי ראויים לאמת, לא לתעמולה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית שמתחפשת לעובדה", אמר בהודעה. "אם צ'אטבוטים של בינה מלאכותית מרמים צרכנים באמצעות 'בדיקת עובדות' מומעטת, זו הפרה של אמון הציבור וזה בהחלט עלול להפר את חוקי מיזורי".

 

אנדרו ביילי: "תושבי מיזורי ראויים לאמת, לא לתעמולה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית שמתחפשת לעובדה", אמר בהודעה. "אם צ'אטבוטים של בינה מלאכותית מרמים צרכנים באמצעות 'בדיקת עובדות' מומעטת, זו הפרה של אמון הציבור וזה בהחלט עלול להפר את חוקי מיזורי".

 

הרקע הפוליטי

זה לא הניסיון הראשון של ביילי להתמודד עם תעשיית הטכנולוגיה בשם הוגנות פוליטית. הוא הצטרף בעבר לתביעה שטענה שממשל ביידן קשר קשר עם חברות מדיה חברתית כדי לדכא קולות שמרניים ברשת. התיק הזה התפוצץ כשבית המשפט העליון של ארצות הברית פסק נגד מיזורי בשנה שעברה.

ביילי הגיש גם תביעות סביב טיפול מאשר מגדר, הגבלות הפלה ותוכניות גיוון, ובנה תיק של תיקי מלחמת תרבות שהפכו אותו לדמות עולה בחוגים משפטיים שמרניים. על פי הדיווחים, הוא זכה לתשומת לב כמועמד אפשרי לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית תחת טראמפ, אך לא נבחר בסופו של דבר לתפקיד.

הבעיה הטכנולוגית

הרעיון שתשובה של צ'אטבוט בינה מלאכותית לשאלת דירוג ספקולטיבית יכולה להיות חלק מקנוניה פוליטית נרחבת הוא האשמה שמוטחת יותר ויותר נגד חברות הטכנולוגיה. בהיעדר ראיות מתוך החברות, מומחים אומרים שבינה מלאכותית לעתים קרובות משקפת את העוצמה של האינטרנט, כולל פרשנויות סותרות של נושאים מסובכים כמו אנטישמיות.

לפעמים זה מביא לכך שהצ'אטבוטים עצמם מספקים תוצאות אנטישמיות. הבעיה מעמיקה יותר מאשר משחק פוליטי פשוט - זו שאלה של איך בינה מלאכותית לומדת מהאינטרנט, מה היא קולטת ואיך היא מעבדת מידע רגיש.

הדרישות והזמנים

מכתביו של ביילי נותנים לחברות עד 23 ביולי להסביר את עצמן. הוא דורש גישה למידע פנימי על תהליכי האימון, קריטריונים לבחירת מידע והשפעות אפשריות של הטיות פוליטיות.

המקרה מעלה שאלות רחבות יותר על תפקידן של חברות הטכנולוגיה בעיצוב דעת קהל ועל האחריות שלהן לספק מידע מאוזן. בעוד שביילי רואה בזה מזימה ליברלית, המציאות מורכבת יותר ונוגעת לאופן שבו טכנולוגיות חדשות מתמודדות עם נושאים רגישים ומורכבים.

השאלה היא אם החברות יוכלו לספק הסברים משכנעים או שהמקרה יהפוך לעוד חזית במלחמת התרבות הרגרסיבית בין שמרנים לליברלים בארצות הברית.