רקע למקרה המזעזע
החשודה הייתה צעירה כל כך שלא ניתן היה להעמידה לדין כמבוגרת, לפי עורכי הדין. "אני מקווה שכולם הבינו באולם בית המשפט הזה שזו ילדה שעדיין רק בת 12," אמר סנגור ההגנה ג'ון צ'אגויה במהלך הדיון בבית המשפט לנוער. "יש הרבה עזרה שנדרשת כאן."
הפתרון שאליו הגיעו התובעים ועורך הדין שלה אומר שהילדה הודתה בהריגה ויכולה להשתחרר לאחר השלמת תוכניות שיקום, לפי צ'אגויה. במדינת נבאדה, קטינים בני 16 ומעלה המואשמים ברצח מועמדים אוטומטית לדין כמבוגרים במערכת המשפט, בעוד שילדים בני 13 ומעלה עשויים להיות מועמדים לדין כמבוגרים על פי בקשת התובע המחוזי ולאחר חקירה מלאה ודיון בבית המשפט.
פרטי האירוע הטראגי
משטרת צפון לאס וגאס מסרה כי ג'יימס וולדי, בן 56, נמצא מת בדצמבר בדירה ברחוב מרקורי 3400, ליד סיוויק סנטר דרייב, צפונית לשדרות שיין. זמן קצר לאחר מכן, המשטרה זיהתה את בתו כחשודה ומסרה שהיא הודתה בפניהם שדקרה את אביה בעקבות מחלוקת ביניהם.
התקשורת לא מפרסמת את שמה של בתו של וולדי מכיוון שלא הועמדה לדין כמבוגרת.
התובעת הראשית סגנית התובע המחוזי כריסטינה קלדרון אמרה שהילדה "נחשבה לבעלת סיכון גבוה לעבור על החוק שוב." הילדה גם הודתה בשימוש במריחואנה ואלכוהול, לפי קלדרון
טענות על התעללות ומצב משפחתי מורכב
אמה, סמנתה וולדי, טענה כי ג'יימס וולדי היה אלכוהוליסט שהתעלל בבתו, זרק את רוב בגדיה ולא סיפק לה מיטה. "הוא היה אדם נורא," אמרה לאחר הדיון בבית המשפט.
צ'אגויה אמר שרשומות של שירותי הגנה על הילד מציעות כי ג'יימס וולדי נאבק עם שימוש לרעה בחומרים ממכרים. עם זאת, עוזרת התובע המחוזי בריג'יד דאפי, שמנהלת את חטיבת הנוער במשרד התובע המחוזי של מחוז קלארק, אמרה שלא ראתה ראיות לכך שלג'יימס וולדי היו בעיות התמכרות.
"לא יכולתי לשער את המניע שלה," אמרה דאפי, והוסיפה שהמקרה מדגיש את הצורך בשירותי בריאות נפש טובים יותר לנוער.
הערכת כשירות נפשית וסיכון לציבור
בת ה-12 קיבלה בעבר הוראה לעבור הערכת כשירות. שופטת בית המשפט לנוער לינדה מרקיס הורתה על מחויבות הילדה להגיע לחטיבת נבאדה לשירותי ילד ומשפחה, משום שהיא מהווה סיכון לבטיחות הציבור. השופטת גם הורתה לילדה להשתתף בייעוץ עם רכיבי התמודדות עם אבל וכעס, לעבור הערכות בריאות נפשית ולמלא אחר ההמלצות שנעשו, להשתתף בבית הספר ולא להחזיק בנשק.
התובעת הראשית סגנית התובע המחוזי כריסטינה קלדרון אמרה שהילדה "נחשבה לבעלת סיכון גבוה לעבור על החוק שוב." הילדה גם הודתה בשימוש במריחואנה ואלכוהול, לפי קלדרון.
צ'אגויה אמר שהערכת הסיכון של מרשתו הייתה מוטה על ידי שאלות על אביה. "אלה הולכות להיות שאלות נוראיות עבורה ממש מההתחלה," אמר. הוא הוסיף: "הדברים שהתרחשו היו ממש ספציפיים למצב הזה."
רקע משפחתי מורכב
סמנתה וולדי אמרה ששירותי הגנה על הילד הסירו את ילדיה מתחת השגחתה בטענה שיש לה בעיית סמים והעבירו את הילדה לאביה. צ'אגויה אמר שבשלב מסוים, הילדה הוסרה מהשגחת שני ההורים ואולי בילתה זמן בצ'יילד הייבן, מתקן מחוזי המאכלס ילדים.
"היא נחשפה להרבה," אמרה. כעת, סמנתה וולדי מקווה שבתה תחיה איתה לאחר עזיבת המתקן הממלכתי. היא לא יודעת מה הוביל את ילדה לבצע את הרצח בזמן שעשתה זאת, אבל היא אמרה שלבתה יש סיוטים על "האירוע" ועל להיות לבד.
"לפעמים, היא תגיד שהיא מפלצת, ואני צריכה לשכנע אותה שלא," אמרה האם.
תקווה לעתיד
קרול רנקין, סבתה מצד האם של הילדה, מקווה שנכדתה תוכל לקבל עתיד מזהיר יותר. "בתקווה, עם התמיכה שלנו, היא תתגבר על זה," אמרה.
המקרה מדגיש את הצורך הדחוף במערכות תמיכה טובות יותר לילדים הנתונים למצבים משפחתיים מורכבים ואת החשיבות של זיהוי מוקדם ושל התערבות בבעיות בריאות נפשית בקרב נוער.
השלכות רחבות יותר
המקרה המזעזע הזה מעלה שאלות חשובות על איך מערכת המשפט מטפלת בעברייני נוער צעירים במיוחד, ועל הצורך באיזון בין צדק לבין שיקום. הוא גם מדגיש את ההשפעה ההרסנית של אלימות במשפחה על ילדים ואת הצורך בשירותי התערבות ותמיכה מקיפים יותר למשפחות במצוקה.
בעוד הילדה מתחילה את המסע שלה במערכת השיקום לנוער, המקרה משמש תזכורת קשה לחברה על הצורך להגן טוב יותר על הילדים הפגיעים ביותר ולספק להם את התמיכה והטיפול שהם זקוקים להם.