"אני לא יכול לתאר את הכאב של הלילה ההוא", אמר חליל בראיון, כאשר התינוק דין בזרועותיו. "זה משהו שלא אסלח עליו לעולם". העתירה, שהיא מקדימה לתביעה על פי חוק התביעות הפדרליות, מאשימה את מחלקת ביטחון המולדת, שירות הגירה ומכס (ICE) ומחלקת המדינה בכליאת שווא, העמדה לדין מרושעת והכפשה.
על פי התביעה, הנשיא טראמפ וגורמים נוספים התנהלו בקמפיין "להכפיש בטרור אותו ואת משפחתו", שהחל במעצרו של חליל ב-8 במרץ. באותו לילה, לדבריו, הוא חזר הביתה מארוחת ערב עם אשתו נור עבדאללה, כאשר הוא "נחטף בפועל" על ידי סוכנים פדרליים בבגדים אזרחיים, שסירבו לספק צו מעצר ונראו מופתעים לגלות שהוא תושב קבע חוקי בארצות הברית.
לאחר מכן הועבר חליל בן ה-30, בוגר תואר שני מאוניברסיטת קולומביה, במהלך הלילה לבית כלא למהגרים בג'נה, לואיזיאנה - מיקום נידח ש"הוסתר בכוונה" ממשפחתו ועורכי דינו. שם, לטענתו, נמנעו ממנו התרופות לכיב הקיבה, הוא נאלץ לישון תחת אורות פלורסנט קשים וקיבל מזון "כמעט בלתי אכיל", מה שגרם לו לאבד 15 קילוגרם. "אני לא זוכר לילה שלא הלכתי לישון רעב", נזכר חליל.
בינתיים, ממשל טראמפ חגג בפומבי את המעצר, והבטיח לגרש אותו ואחרים שהפגנותיהם נגד ישראל כונו "פעילות פרו-טרור, אנטישמית ואנטי-אמריקאית". חליל, שגינה אנטישמיות לפני ואחרי מעצרו, לא הואשם בפשע ולא נקשר לחמאס או לכל קבוצת טרור אחרת. "בנקודה מסוימת, זה הופך להיות כמו תוכנית ריאליטי", אמר חליל על ההאשמות. "זה מאוד אבסורדי".
המטרה של התביעה, אמר חליל, היא לשלוח מסר שהוא לא יפחד למחות. "הם מתעללים בכוח שלהם כי הם חושבים שהם בלתי נגישים", אמר. "אלא אם כן הם ירגישו שיש איזה מין אחריות, זה ימשיך בלי בדיקה"
כמה שבועות לאחר תחילת כליאתו, חליל קם משנתו כשאסיר אחר הצביע בהתרגשות על פניו במסך הטלוויזיה בבית הכלא. מזכר חדש חתום על ידי שר המדינה מרקו רוביו הכיר בכך שחליל לא הפר את החוק, אך טען שיש לגרש אותו בשל אמונות שעלולות לערער את האינטרסים של מדיניות החוץ האמריקאית.
"האמונות שלי הן שכספי המס או שכר הלימוד שלי יילכו להשקעות ביצרני נשק לרצח עם", אמר חליל. "זה פשוט כמו שזה".
באותה תקופה, חליל הפך למעין סלבריטי בכלא בן 1,200 הכלואים. כאשר לא עסק בתיק שלו, הוא קיים "שעות קבלה" עבור כלואים מהגרים אחרים, תוך שהוא נשען על ניסיונו הקודם בעבודה בשגרירות בריטית בביירות כדי לעזור לאחרים לארגן מסמכים ולמצוא מתורגמנים למקריהם.
ב-20 ביוני, לאחר 104 ימים במעצר, חליל שוחרר בהוראת שופט פדרלי, שקבע שמאמצי הממשלה להרחיק אותו מטעמי מדיניות חוץ הם ככל הנראה בלתי חוקתיים. כעת הוא מתמודד עם האשמות חדשות של הצגת פרטים שקריים בבקשה לקבלת הגרין קארד. בכתב הגנה שהוגש ביום רביעי בערב, עורכי הדין של חליל תיארו את האישומים כחסרי בסיס ונקמניים.
השבועות מאז שחרורו, אמר חליל, הביאו רגעים של אושר ועגמת נפש אישית עזה. מתוך חשש להטרדה או מעצר אפשרי, הוא יוצא מהבית פחות, נמנע מקהל גדול או מטיולים מאוחרים בלילה. "אני מנסה כמה שיותר לפצות על הזמן עם הבן שלי ואשתי", הוסיף. "כמו גם לחשוב על העתיד שלי ולנסות להבין את המציאות החדשה הזו".
חלק מהמציאות הזו, אמר, יהיה המשך מאמציו לפעול נגד מלחמת ישראל בעזה, שהרגה יותר מ-57,000 פלסטינים, יותר ממחציתם נשים וילדים, על פי משרד הבריאות של עזה. ביום שלאחר שחרורו, הוא הוביל צעדה דרך מנהטן, עטוף בדגל פלסטיני ומוקף באבטחה.
חליל תוהה האם הוא היה עושה משהו אחרת אילו ידע את המחיר האישי של האקטיביזם שלו. "יכולנו לתקשר טוב יותר. יכולנו לבנות גשרים עם אנשים יותר", אמר. "אבל הדבר המרכזי של התנגדות לרצח עם, אני לא חושב שאפשר לעשות את זה אחרת. זה הציווי המוסרי שלך כשאתה רואה את האנשים שלך נטבחים כל דקה".
המטרה של התביעה, אמר חליל, היא לשלוח מסר שהוא לא יפחד למחות. "הם מתעללים בכוח שלהם כי הם חושבים שהם בלתי נגישים", אמר. "אלא אם כן הם ירגישו שיש איזה מין אחריות, זה ימשיך בלי בדיקה".
חליל אמר שהוא מתכנן לחלוק כל סכום כסף מהפיצויים שיקבל עם אחרים שנפגעו במאמץ "הכושל" של טראמפ לדכא את המחאה הפרו-פלסטינית. במקום פשרה, הוא יקבל גם התנצלות רשמית ושינויים במדיניות הגירוש של הממשל.