השופט המחוזי ג'וזף לפלנט בניו המפשייר קבע שצו החסימה שלו יחול על ילדים שנולדו למהגרים מסוימים בארצות הברית מאז 20 בפברואר, שהיו כפופים למדיניות של הנשיא טראמפ. הצו המנהלי על "האזרחות מלידה" הוא אחד השנויים ביותר במחלוקת של הקדנציה השנייה של טראמפ.
הצו, שנחתם ביום ההשבעה, שולל אזרחות מילדים שנולדו בארצות הברית אלא אם כן אחד מהוריהם היה אזרח או תושב קבוע חוקי. המדיניות הזו מתנגשת עם עקרון יסוד של החוקה האמריקאית שהיה בתוקף כמעט מאז הקמת המדינה - זכות האזרחות לכל מי שנולד בטריטוריה האמריקאית.
עורכי הדין של התובעים כינו את הצו של יום חמישי ניצחון קריטי במאבק החוקתי הזה. "עוד פסיקת בית משפט מאשרת שהחוקה האמריקאית נותנת אזרחות באופן שווה לכל התינוקות שנולדים בארצות הברית - לא רק לאלה שיכולים להוכיח את אזרחות הוריהם או מעמד קבוע", אמרה קרול רוז, מנהלת האיחוד האמריקאי לחירויות אזרח של מסצ'וסטס
התיק בניו המפשייר הוגש באותו יום שבו הוציא בית המשפט העליון צו באתגר אחר למדיניות אזרחות מלידה, שבו השופטים הגבילו את סמכותם של שופטים פדרליים להוציא צווי מניעה ארציים. בית המשפט העליון קבע ששופטים מחוזיים לא צריכים להוציא עצירות כוללות כאלה במקרים שהוגשו על ידי מספר קטן של תובעים.
עם זאת, בית המשפט אמר שתביעות ייצוגיות, הכוללות קבוצות גדולות של אנשים הנמצאים במצב דומה ודורשות צעדים פרוצדורליים נוספים, יכולות לשמש כאמצעי חלופי לבקש סעד רחב יותר. בנוסף, השופטים השאירו פתוחה את האפשרות שמדינות יכולות לבקש תרופות רחבות מבתי המשפט, כדי להימנע ממצב של פסיקות סותרות שיהיה בלתי אפשרי לנהל.
בתגובה להחלטת בית המשפט העליון, המתנגדים למדיניות אזרחות מלידה עיצבו מחדש את הגישה שלהם. הפעולה בניו המפשייר הוגשה כתביעה ייצוגית על ידי שלושה מהגרים החיים בארצות הברית - אישה בהריון, אישה שילדה באפריל ואבא לתינוק שנולד במרץ - בשם ילדיהם ואחרים שנולדו בארצות הברית.
המתנגדים טענו שפעולת הנשיא הפרה את התיקון ה-14 לחוקה, הקובע ש"כל אדם שנולד או התאזרח בארצות הברית, וכפוף לסמכות השיפוט שלה, הם אזרחי ארצות הברית". במשך יותר ממאה שנה, הטקסט הובן כמעניק אזרחות בלידה לכולם מלבד ילדי דיפלומטים זרים.
הממשלה טוענת שהתיקון ה-14 אושרר כדי להבטיח אזרחות לאמריקאים שחורים שזה עתה שוחררו מעבדות, ולא נועד להיות מיושם על ילדי מהגרים בלתי חוקיים או מבקרים זמניים בארצות הברית. טענה זו נתקלת בהתנגדות חריפה מצד מומחים חוקתיים, שטוענים שהלשון הברורה של התיקון ה-14 אינה מותירה מקום לפרשנויות כאלה.
פסיקת בית המשפט העליון הגיעה בשלב מקדים של ההתדיינות ולא פתרה את החוקיות הבסיסית של מדיניות טראמפ. בית המשפט השהה את כניסת הצו המנהלי לתוקף למשך 30 יום, ודחק כל אכיפה של המדיניות לסוף יולי. עיתוי זה יצר חלון זמן קריטי שבו מתנגדי המדיניות יכלו לארגן מחדש את האסטרטגיה המשפטית שלהם.
עורכי הדין של התובעים כינו את הצו של יום חמישי ניצחון קריטי במאבק החוקתי הזה. "עוד פסיקת בית משפט מאשרת שהחוקה האמריקאית נותנת אזרחות באופן שווה לכל התינוקות שנולדים בארצות הברית - לא רק לאלה שיכולים להוכיח את אזרחות הוריהם או מעמד קבוע", אמרה קרול רוז, מנהלת האיחוד האמריקאי לחירויות אזרח של מסצ'וסטס.
דובר הבית הלבן הריסון פילדס אמר שההחלטה "היא ניסיון ברור ובלתי חוקי לעקוף את הצו הברור של בית המשפט העליון נגד סעד אוניברסלי". התגובה הזו מעידה על הרוגז הרב בממשל מהמהלך המשפטי החדש של המתנגדים למדיניות.
לפלנט, שמונה על ידי הנשיא ג'ורג' וו. בוש, השהה את צו המניעה שלו מלכנס לתוקף למשך שבעה ימים, כדי לתת לממשלה זמן לערער. מהלך זה מעיד על הזהירות של השופט ועל הרצון שלו למנוע מצב של כאוס משפטי.
המקרה מדגים את המורכבות של המערכת המשפטית האמריקאית ואת היכולת של עורכי דין ומתנגדים למצוא דרכים יצירתיות לעקוף החלטות שיפותיות. למרות שבית המשפט העליון ניסה להגביל את יכולתם של שופטים מחוזיים להוציא צווים כוללים, המתנגדים מצאו דרך לעקוף את ההגבלה הזו באמצעות תביעות ייצוגיות.
המאבק המשפטי הזה צפוי להימשך שבועות ואולי חודשים נוספים, כאשר הממשל כמעט בוודאי יערער על ההחלטה. בינתיים, אלפי משפחות של מהגרים ממתינות בחרדה לראות אם ילדיהם שנולדו בארצות הברית יזכו לשמור על זכות האזרחות שלהם.