המהלך מגיע על רקע התרעות חוזרות על כלי טיס בלתי מאוישים וטילים שהגיעו לשטח רומניה מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, שבמהלכה נרשמו חדירות תכופות של רחפנים לשטח האווירי הרומני. לפי דיווחים, כבר בספטמבר 2024 נמצאו שרידים של טילים ורחפנים ששוגרו ככל הנראה מהלחימה באוקראינה ונחתו על אדמת רומניה. אף שאין ראיות לכך שרוסיה ירתה ישירות לעבר המדינה, החשש הגובר הוביל את בוקרשט לחזק את מערך ההגנה האווירית שלה, בעיקר נוכח מאמציה של מוסקבה לייצר טילים טקטיים קצרים ורחפנים קטלניים.
רומניה תרכוש את מערכת כיפת ברזל מישראל
לדברי מושטאנו, התרשמות מהשימוש בכיפת ברזל במהלך התקפות טילים איראניות על תל אביב תרמה להחלטה: "התמונות מישראל הראו את יעילות המערכת", אמר. הוא הוסיף כי המערכת תשתלב בקטגוריית ההגנה SHORAD-VSHORAD, וכי ההסכם ייחתם בסתיו הקרוב.
חוקר ההגנה רוג’ר הילטון ממכון GLOBSEC הסלובקי ציין בראיון ל-Newsweek כי פריסת כיפת ברזל בגבול המזרחי של נאט”ו מצביעה על מגמה ברורה בקרב חברות הברית - השקעה משמעותית בהגנה מפני איומים אוויריים. לדבריו, "החדירות האוויריות והנפילות הבלתי ישירות של כלי טיס רוסים חצו את הגבול וסייעו לעצב את מדיניות ההרתעה הרומנית".
עם זאת, המהלך לא חף מקשיים. לפי האתר הרומני DeFapt.ro, למערכת בעיות טכניות משמעותיות עקב חוסר אינטגרציה בין הרכיבים - המכ"מים שיגיעו מפולין, הטילים מישראל - וללא תקדימים של מדינות נאט"ו שרכשו את המערכת. בנוסף, ישראל עצרה את יצוא התחמושת והציוד הצבאי עד לסיום העימותים שהיא מעורבת בהם, כך שהמשלוחים עשויים להתעכב.
חבר ועדת ההגנה הרומנית, קריסטי בריאה, פרסם ברשת X: "רומניה עושה צעד ענק בביטחון הלאומי! מדובר בהחלטה היסטורית - מגן מודרני ומוכח בשדה הקרב שיגן על חיי אדם ותשתיות. ביטחון הוא לא מותרות, הוא עדיפות עליונה".