גורמי הגירה אמריקניים השתמשו ברשימות שחורות של ארגונים יהודיים לציד סטודנטים פרו פלסטינים

בהתפתחות דרמטית שחושפת את הקשרים בין קבוצות פרו-ישראליות אנונימיות לרשויות ההגירה האמריקניות, הודה אתמול (רביעי) פקיד בכיר במשרד ביטחון המולדת כי השתמש באתרי "רשימות שחורות" של ארגונים פרו-ישראליים בכדי לזהות סטודנטים זרים אקטיביסטים למעצר ולגירוש אפשרי.

פיטר האץ', סגן המנהל של מחלקת חקירות ביטחון המולדת ב-ICE, העיד בבית המשפט הפדרלי כי משרדו הסתמך על רשימות שנוצרו על ידי קבוצות אנונימיות, כולל "משימת הכנרית" (Canary Mission), שהואשמה בחשיפת פרטים אישיים של פעילים פרו-פלסטיניים.

זוהי הפעם הראשונה שפקיד ממשל מודה בהסתמכות על הקבוצות החשאיות האלה. העדותו של האץ' הגיעה במהלך היום השלישי של הליכי משפט בתיק שהפך לאתגר מרכזי למדיניות טראמפ הקשוחה כלפי סטודנטים זרים.

עורכי הדין המייצגים את האגודות האקדמיות שתבעו את הממשל זימנו את האץ' כעד כדי לחזק את הטיעון שלהם שמעצר מבקרים בולטים של ישראל הוא חלק ממדיניות רשמית להשתיק דעות פוליטיות שלא תואמות את האג'נדה של הנשיא טראמפ.

הממשלה מכחישה קיום מדיניות רשמית כזו. טראמפ, שר החוץ מרקו רוביו ופקידי ממשל אחרים התייחסו בעקביות להפגנות הפרו-פלסטיניות שפשטו על קמפוסים אמריקניים בתגובה למלחמה בעזה כמזיקות לאינטרסים האמריקניים. רוביו גינה את המחאות בקמפוסים כהפגנות תמיכה בחמאס, שמתקפותיו על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הציתו את המערכה הישראלית בעזה.

 

פיטר האץ', סגן המנהל של מחלקת חקירות ביטחון המולדת ב-ICE, העיד בבית המשפט הפדרלי כי משרדו הסתמך על רשימות שנוצרו על ידי קבוצות אנונימיות, כולל "משימת הכנרית" (Canary Mission), שהואשמה בחשיפת פרטים אישיים של פעילים פרו-פלסטיניים 

 

האץ' העיד שבמארס השנה הקים "צוות נמר" - יחידת משימה מיוחדת - כדי לענות על הוראות דחופות לנתח במהירות אלפי אנשים שזהותם ופרטיהם פורסמו על ידי "משימת הכנרית". "זה היה רשימה שהעלתה האשמות או טענה הרבה מידע כמו, המפגינים האלה מעורבים בפעילויות אלימות, מאשרים או תומכים באלימות, אולי אפילו בארגוני טרור", אמר האץ'.

הקבוצה הצהירה שמטרותיה הן לתעד "שנאה כלפי ארה"ב, ישראל ויהודים". האץ' נזכר בפגישה ממארס עם פקידי בכירים במשרד ביטחון המולדת שבה נאמר למשרדו לזרז את המחקר ולהכין דוחות שמשרד החוץ יוכל להשתמש בהם כדי לקבוע האם להמשיך בגירושים.

"אנחנו בארגון או סוכנות - בעולם - שבו לקחת חודשים לעשות דברים זה לא דבר מקובל", אמר האץ'. הוא הדגיש שהצוות הסתמך על פרופילים מ"משימת הכנרית" ועל רשימה דומה שנוצרה על ידי קבוצה פרו-ישראלית אנונימית נוספת, "בית"ר", מבלי להבין היטב את המתודולוגיה שבה אנשים הגיעו להיכלל ברשומות האלה.

השופט ויליאם יאנג מבית המשפט הפדרלי למחוז מסצ'וסטס נראה מופתע מהזיכרון של האץ' שהצוות הופנה לעבור על אלפי הפרטים שפורסמו על ידי "משימת הכנרית". "אז זה יותר מ-5,000 אנשים, נכון?" שאל השופט יאנג. "כן, אדוני, וזה מראה מדוע היינו צריכים צוות נמר", אמר האץ'. "מחלקה רגילה, יחידה או קבוצת אנליסטים רגילה שפועלת במבנה ארגוני רגיל לא יכלה להתמודד עם העומס הזה".

האץ' העיד שאחרי הסקירה של הצוות, בין 100 ל-200 דוחות על מפגינים שאינם אזרחים הוגשו למשרד החוץ, שיקבע האם לעצור אותם. במשך חודשים טענו סטודנטים שנעצרו כי אתר "משימת הכנרית" סיפק לסוכני הגירה מפת דרכים של מטרות פוטנציאליות, וחלקם טענו שלקבוצה כנראה הייתה יד מאחורי הקלעים בתיאום מאמצי הגירוש ובהשתקת מבקרי ישראל.

עורכי הדין של מחמוד ח'ליל, סטודנט לשעבר לתואר שני באוניברסיטת קולומביה שנעצר והוחזק במתקן הגירה בלואיזיאנה למעלה משלושה חודשים, הגישו בקשות לחוק חופש המידע כדי לקבל פרטים על תפקידה של "משימת הכנרית" במעצרו אחרי שהקבוצה חגגה את מעצרו.

בתגובה דרך מייל אנונימי, הקבוצה אמרה שאין לה "קשר עם הממשל הזה". "אנחנו מתעדים יחידים וקבוצות שמקדמים שנאה כלפי ארה"ב, ישראל ויהודים", נכתב במייל החתום "צוות משימת הכנרית".

לפני עדותו של האץ' ביום רביעי, עורכי הדין זימנו גם לדוכן העדים את האחרונה ממספר חברי סגל שדיברו על מה שתיארו כהשפעה מצמררת של המעצרים בקמפוס. נדיה אבו אל-חאג', פרופסורית לאנתרופולוגיה במכללת ברנרד וקולומביה, נזכרה שראתה את הפרופיל שלה מפורסם באתר "משימת הכנרית" בזמן שסרקה לראות מי עוד רשום אחרי שהפגנות פרצו בקמפוס מורנינגסייד הייטס.

אבו אל-חאג' אמרה שבגלל שהיא אזרחית אמריקנית, הרגישה רמת נוחות מסוימת להתבטא בעד ההפגנות הפרו פלסטיניות, אבל רבים מהסטודנטים איתם עבדה דרך מרכז קולומביה ללימודי פלסטין החלו לסגת מהחיים הציבוריים בתקופת הדיכוי של ממשל טראמפ במארס.

במהלך חקירה נגדית, עורך דין ממשרד המשפטים שאל שוב ושוב את אבו אל-חאג' על הנאומים והכתבים שלה מאז מארס להגנת המחאות בקמפוס, כנראה כדי להוכיח לשופט יאנג שהיא מעולם לא הרגישה מאוימת או נאלצה להגביל את הדיבור שלה. אבל אחרי כל דוגמה היא הדגישה את אותה הנקודה, יותר מחצי תריסר פעמים: "כן, אבל אני אזרחית אמריקנית".