מיליון האזנות, מקום ראשון במצעדים וסוד מפתיע: הלהקה שהונתה את העולם

בצורה שנראית כמו משהו מעולם המדע הבדיוני, להקת רוק בשם The Velvet Sundown הצליחה לכבוש את עולם המוזיקה הדיגיטלי תוך פחות משבועיים. האלבום הראשון שלהם "Floating on Echoes" שיצא ב-5 ביוני הגיע לרשימות השמעה של ספוטיפיי עם מאות אלפי שמיעות. השיר "Dust on the Wind", מחאה עממית נגד מלחמה, זכה במקום הראשון במצעד הוויראלי היומי של ספוטיפיי בבריטניה, נורווגיה ושבדיה. בתוך חודש אחד בלבד, הלהקה צברה יותר ממיליון האזנות חודשיות.

אלא שהיתה כאן רק בעיה אחת: לא נראה שהלהקה הייתה אמיתית בכלל. לא היו כל הוכחות באינטרנט שמי מחברי הלהקה הרשומים היו אנשים אמיתיים. התמונות שהלהקה שיתפה היו חלקות בצורה מפוקפקת, הקולות נשמעו באופן מכני והמילים היו גיבוב של קלישאות נגד מלחמה.

ההודאה: "זה לא תעלול - זה מראה"

ביום שבת, הלהקה אישרה דרך הביוגרפיה שלה בספוטיפיי שהמוזיקה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית "בהדרכה של כיוון יצירתי אנושי". "זה לא תעלול - זה מראה", נכתב בהצהרה. "פרובוקציה אמנותית מתמשכת שנועדה לאתגר את הגבולות של יצירה, זהות ועתיד המוזיקה עצמה בעידן הבינה המלאכותית".

ההודאה הגיעה לאחר כמעט שלושה שבועות של ספקולציות ובלבול. זמן קצר לאחר שהלהקה החלה לזכות לתשומת לב תקשורתית, מישהו שהשתמש בשם הבדוי אנדרו פרלון טען שהוא דובר הלהקה, וסיפק מידע סותר לרולינג סטון על השימוש שלה בבינה מלאכותית.

הוושינגטון פוסט דיבר עם פרלון בשבוע שעבר אך לא הצליח לאמת את מעורבותו עם הלהקה. למחרת, פרלון, שתיאר את עצמו כמומחה לבטיחות אינטרנט מקוויבק, חשף בפוסט ארוך במדיום שהוא לא עמד מאחורי המוזיקה של הלהקה. הוא טען שהוא הלהקה בטוויטר כדי להטריל את אלה שהתרגזו מהשימוש של הלהקה בבינה מלאכותית.

 

תמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית של להקת The Velvet Sundown, שנותרה אנונימית, דרך חשבון האינסטגרם הרשמי שלה 

 

הסיכון לזהות המוזיקה האמיתית

חוסר האמינות המוזיקלית הזו היא חלק מהבנאליות של חלק ממוזיקת הרוק העכשווית. כאשר סטיבן היידן, מחבר הספר "Twilight of the Gods: A Journey to the End of Classic Rock", שמע את "Dust on the Wind", הוא הרגיש שזו יכולה להיות פרודיה על להקות לוס אנג'לס הגנריות שמנגנות רוק עדין.

"יש המון להקות כאלה שמנסות לקחת את המהות של פולק רוק של סוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70 ולשכפל אותה בצורה הכי נאמנה האפשרית", אמר היידן בשיחת טלפון. "אם היית מנגן לי את ['Dust on the Wind'] בלי כל הקשר, לא הייתה לי סיבה לחשוב שזה מזוייף. הייתי חושב שזו להקה שיצרה שיר שבהחלט ניתן להאזנה".

השימוש של הלהקה בבינה מלאכותית הטריד רבים, במיוחד מאזינים כמו ג'יימי ג'ונס, מהנדס חשמל ממנצ'סטר, אנגליה, שנתקל במוזיקה דרך אלגוריתמי הזרמה. כאשר "Dust on the Wind" הופיע ברשימת הגילויים השבועית שלו, הוא הניח שהשיר בוצע על ידי בני אדם.

התגובות המעורבות של המאזינים

"אם הם מכניסים חמישה שירים לרשימת השמעה מאותה להקת בינה מלאכותית, וספוטיפיי יודע שזה בינה מלאכותית, אתה לוקח אוכל מהפה של אנשים שמנסים להצליח בעסק הזה", אמר ג'ונס. "זה די לא בסדר".

ספוטיפיי לא הגיבה לבקשה להגיב.

אחרים היו פחות מודאגים מהמקור הדיגיטלי של המוזיקה. כשחיפש מוזיקה לשיעורי היוגה שלו, באירון דה מרסה, יליד אוקלהומה, לעתים קרובות גולל באינסטגרם. הוא שמע בתחילה את "Drift Beyond the Flame" של הלהקה בסרטון של מישהו שרוקד. זמן קצר לאחר מכן, הוא שילב את השיר בשיעור יוגה, מבלי להבין שבינה מלאכותית הייתה מעורבת.

"יש לו טון רגשי, אז זה טוב לסוף יוגה כוח או וינייאסה, שבה אתה עושה מתיחות עמוקות", אמר דה מרסה, שמתכנן להמשיך להשתמש בשיר בשיעורים.

 

 

עדות מוזרה לכוח הרוק הקלאסי

מעבר לשאלות הפילוסופיות על השימוש שלהם בבינה מלאכותית, הצלחת הלהקה היא עדות מוזרה לכוח המתמשך של הרוק הקלאסי. כל הסימנים של הרוק הקלאסי כאן, כולל מילים על מגפיים, חופש ודגלים מתנופפים. אם תצמצמו את העיניים, "Drift Beyond the Flame" יכול להיות צד B מהאלבום "Harvest" של ניל יאנג, בעוד "Rebel Shout" לא רחוק מחפיסה של Bad Company.

ב"Vietnam War Music", אחת מרשימות השמעה של ספוטיפיי שבה מופיעים שירי הלהקה, כל הדיסקוגרפיה של הלהקה יושבת לצד לא פחות מ-19 שירים של הרוקרים האהובים Creedence Clearwater Revival.

סטו קוק, הבסיסט של CCR, לא חושב שהלהקה עושה צדק לעידן המוזיקה של הלהקה שלו. "אני פשוט לא יכול לעבור על כמה משעממת הלהקה", אמר קוק. "אין שום דבר מעורר השראה בכלל באף אחד מהשירים".

השלכות על עתיד המוזיקה

המקרה של The Velvet Sundown מעלה שאלות יסודיות על עתיד המוזיקה בעידן הבינה המלאכותית. האם מאזינים יכולים להבחין בין מוזיקה שנוצרה על ידי בני אדם לבין זו שנוצרה על ידי מכונות? האם פלטפורמות כמו ספוטיפיי צריכות לסמן בבירור מוזיקה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית?

השאלות הללו הופכות דחופות יותר ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. עם יכולות בינה מלאכותית שהולכות ומשתפרות, הגבול בין יצירה אנושית לבין יצירה מלאכותית הופך מטושטש יותר ויותר.

הפרשה של The Velvet Sundown משמשת אזהרה - או אולי הצצה לעתיד - של עולם שבו המוזיקה יכולה להיות מיוצרת בקלות על ידי מכונות, מה שעלול לשנות לתמיד את האופן שבו אנו צורכים ומעריכים אמנות מוזיקלית.

בעוד הדיון על האתיקה והמשמעות של מוזיקה מונעת בינה מלאכותית ימשיך, הצלחת הלהקה הוויראלית מוכיחה שלפחות עבור חלק מהמאזינים, הנאה מוזיקלית יכולה לבוא ללא קשר למקור האנושי או המלאכותי של היצירה.