ההחלטה מהווה ניצחון נוסף לנשיא טראמפ ולתפיסתו הרחבה של כוח מבצע בכל הנוגע לסוכנויות פדרליות. בית המשפט העליון תמך באופן קבוע בטראמפ במקרים הקשורים לסוכנויות פדרליות מאז חזרתו לשלטון.
בצו קצר, בית המשפט אמר ש"הממשלה צפויה להצליח בטיעון שלה שהצו המבצע והמזכר חוקיים", בהתייחס לתוכניות לצמצם כוח אדם. עם זאת, בית המשפט ציין שהוא לא פוסק לגבי פיטורים ספציפיים.
השופטת סוניה סוטומאיור הסכימה עם ההחלטה בנימוק שהיא צרה וזמנית. השופטת קטנג'י בראון ג'קסון התנגדה לבדה ואמרה שבית המשפט לא צריך היה להתערב.
"על פי החוקה שלנו, לקונגרס יש את הכוח להקים סוכנויות מינהליות ולפרט את תפקידיהן", כתבה ג'קסון. היא טענה שההחלטה פוגעת בהפרדת הרשויות וביכולת הקונגרס לפקח על הרשות המבצעת.
הפיטורים הצפויים יכולים להשפיע על מגוון רחב של שירותים ממשלתיים, החל מבדיקות בטיחות מזון וסמים, דרך פיקוח סביבתי ועד שירותים ליוצאי צבא. עובדי ממשל מביעים חשש שהקיצוצים יפגעו ביכולת הסוכנויות לבצע את תפקידיהן החוקיים
מאז אמצע אפריל, בית המשפט העליון הוציא סדרה של צווים זמניים שפתחו את הדרך לקיצוצים המתוכננים של טראמפ במימון ובכוח אדם בסוכנויות פדרליות.
השופטת המחוזית סוזן אילסטון בסן פרנסיסקו אמרה שהקונגרס, לא הנשיא, יוצר סוכנויות פדרליות ומחליט על גודלן ועל חובותיהן.
"סוכנויות לא יכולות לבצע ארגונים מחדש בקנה מידה גדול וקיצוצים בכוח האדם בזלזול בוטה במנדטים של הקונגרס, ונשיא לא יכול ליזום ארגון מחדש של הרשות המבצעת בקנה מידה גדול ללא שותפות עם הקונגרס", אמרה ב-22 במאי.
הצו שלה חסם יותר מ-20 מחלקות וסוכנויות מביצוע פיטורים המוניים בתגובה לצו מבצע של טראמפ. הן כללו את המשרדים למסחר, אנרגיה, בריאות ושירותי אנוש, דיור ופיתוח עירוני, פנים, עבודה, החוץ, האוצר, תחבורה ויוצאי צבא כמו גם את הסוכנות להגנת הסביבה, מינהל השירותים הכלליים וקרן המדע הלאומית.
היא אמרה שהפיטורים המתוכננים גדולים בהיקפם. משרד הבריאות ושירותי האנוש מתכנן לפטר 8,000 עד 10,000 עובדים ומשרד האנרגיה 8,500. מינהל יוצאי הצבא תכנן לפטר 83,000 עובדים אך אמר לאחרונה שהוא יצמצם את המספר לכ-30,000.
איגודי עובדים תבעו לעצור את הפיטורים כבלתי חוקיים. אילסטון הסכימה שהסוכנויות לא פועלות בעצמן לקצץ בכוח האדם שלהן. במקום זאת, משרד הניהול והתקציב של טראמפ תחת ראס ווט מוביל את הארגון מחדש ואת ההיערכות מחדש של עשרות סוכנויות. היא אמרה שרק הקונגרס יכול לארגן מחדש סוכנויות.
בית המשפט לערעורים התשיעי, בהצבעה של 2-1, דחה את הערעור של הממשל על צו השופטת.
בערעור לבית המשפט העליון, עורכי הדין של טראמפ התעקשו שלנשיא יש את הסמכות המלאה לפטר עשרות אלפי עובדים.
"החוקה לא מקימה חזקה נגד שליטה נשיאותית על כוח האדם של הסוכנות", אמר התובע הכללי ד' ג'ון זאואר בערעורו, "והנשיא לא זקוק רישיון מיוחד מהקונגרס".
הוא אמר שהחוק הפדרלי מאפשר לסוכנויות לצמצם את כוח האדם שלהן.
"לא הקונגרס ולא הרשות המבצעת אי פעם התכוונו להפוך פקידים פדרליים למעמד עם תעסוקה לכל החיים, בין אם הייתה עבודה עבורם או לא", כתב זאואר.
ההחלטה מעמיקה את המגמה של בית המשפט העליון לתמוך בהרחבת כוח המבצע, במיוחד בתקופת ממשל טראמפ השנייה. זהו חלק ממאמץ רחב יותר לחזק את סמכויות הנשיא ולהגביל את יכולת הקונגרס לפקח על הרשות המבצעת.
העניין יעלה שאלות משמעותיות לגבי עתיד השירות הציבורי האמריקני ויכולת הממשלה הפדרלית לתפקד ביעילות. מבקרים טוענים שפיטורים המוניים יפגעו בשירותים חיוניים לציבור ויחלישו את יכולת הממשלה לאכוף חוקים ורגולציות.
הפיטורים הצפויים יכולים להשפיע על מגוון רחב של שירותים ממשלתיים, החל מבדיקות בטיחות מזון וסמים, דרך פיקוח סביבתי ועד שירותים ליוצאי צבא. עובדי ממשל מביעים חשש שהקיצוצים יפגעו ביכולת הסוכנויות לבצע את תפקידיהן החוקיים.
תמשיך ההתדיינות בבתי המשפט הנמוכים, אך השופטים לא צפויים לחזור בהם ולקבוע בשנה הבאה שטעו בכך שאפשרו לקיצוצי כוח האדם להתקדם.
ההחלטה מהווה עוד צעד במסע של ממשל טראמפ לחולל מהפכה במבנה הממשלה הפדרלית ולצמצם באופן דרמטי את כוח האדם והתקציבים של סוכנויות רבות.