במסגרת ההסכם התחייבה ברנרד לאסור על עטיית מסכות בקמפוס, לא להכיר בקבוצה הסטודנטיאלית Columbia University Apartheid Divest הקוראת לחרם על ישראל, ולהקים תפקיד חדש של מתאם ייעודי לאכיפת חוקי זכויות האזרח לפי סעיף VI. מדובר בחוק האמריקאי האוסר אפליה על רקע גזע, צבע עור או מוצא בתכניות הממומנות על ידי הממשל הפדרלי.
מכללת ברנרד הסכימה לנקוט בשורה של צעדים נגד הפגנות אסורות ואנטישמיות
נשיאת המכללה, לורה אן רוזנברי, מסרה: "אנטישמיות, אפליה והטרדה מכל סוג מנוגדות לערכים של מכללת ברנרד. הסכם הפשרה משקף את המחויבות שלנו לקמפוס בטוח, פתוח ומכיל לכלל חברי הקהילה".
התביעה המקורית הוגשה על ידי סטודנטים יהודים ושני ארגונים נוספים, שטענו כי אוניברסיטת קולומביה והמוסדות הקשורים אליה התעלמו מהסכנות האמיתיות שעמדו בפני סטודנטים יהודים וישראלים במהלך גל ההפגנות האנטי־ישראליות ששטף את הקמפוס לאחר פרוץ המלחמה בעזה. על פי התביעה, קריאות כמו "מהנהר ועד הים" והאשמות בג'נוסייד חיזקו תחושת פחד וחוסר ביטחון בקרב סטודנטים יהודים. החשש העיקרי היה שמפגינים רעולי פנים עלולים לפעול באלימות מבלי להזדהות.
מאבק הסטודנטים היהודים באוניברסיטה זכה לתשומת לב נרחבת, במיוחד לאחר שהממשל של הנשיא טראמפ שלל סיוע בגובה 400 מיליון דולר מאוניברסיטת קולומביה בשל אופן התמודדותה עם האנטישמיות בקמפוס.
עו"ד מארק קסוביץ, שייצג את הסטודנטים והארגונים היהודיים, אמר כי ההסכם עם ברנרד יכול לשמש מודל למוסדות נוספים: "הצעדים שנקטה ברנרד במאבק באנטישמיות מבטאים מנהיגות אמיצה והם הכרחיים ליצירת סביבה אוניברסיטאית שוויונית ובטוחה לכל".