שליח ארצות הברית ללבנון, תומאס ברק, הביע התלהבות מהתגובה של ביירות, וכינה אותה "מרשימה בצורה בלתי רגילה", תוך שהוא מדגיש את המטרה המשותפת לשני הצדדים – יציבות ושלום.
התגובה הלבנונית נמסרה בעקבות הצעה אמריקאית שהועברה ב־19 ביוני, הקובעת כי על חיזבאללה להתפרק מנשקו בתוך ארבעה חודשים. הרקע לכך הוא מאמצים רחבים יותר להביא לסיום הלחימה בין ישראל לחמאס בעזה, בתקופה שבה ירושלים התמודדה עם חזיתות רבות – בדרום מול חמאס, במתקפות טילים מצד איראן והחות'ים בתימן, ובמערכה מתמשכת בלבנון.
צילום: Getty Images
בספטמבר האחרון הושג בלבנון הסכם רגיעה, זאת אחרי מבצע הביפרים המוצלח וחיסולו של מנהיג ארגון הטרור, חסן נסראללה ורוב צמרת חיזבאללה. מאז, הארגון נסוג בחלקו מאזור הדרום הלבנוני ודווח כי ויתר על חלק מנשקו. עם זאת, לפי דיווח של רויטרס, לא ברור אם בכוונתו לוותר על כל מאגרי הנשק שברשותו, והפרטים המלאים של ההסכם בין ארצות הברית ללבנון טרם נחשפו.
כוחות צה"ל ממשיכים לפעול באזורים מסוימים בדרום לבנון, בטענה שהאיום מצד חיזבאללה על יישובי הצפון הישראלי טרם הוסר לחלוטין. העימותים נמשכים, אם כי בעוצמה מופחתת.
ברק, שמכהן גם כשגריר ארצות הברית בטורקיה ושליח מיוחד לסוריה, הדגיש כי המטרה של ישראל ולבנון משותפת: שלום. "הישראלים אינם רוצים מלחמה עם לבנון", אמר. "שתי המדינות מנסות להגיע לאותו דבר – הסכם רגיעה, הפסקת מעשי האיבה, ודרך לשלום".
לדבריו, ממשל טראמפ שוקל לצרף את לבנון לרשימת המדינות שנרמלו את יחסיהן עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם – יעד מדיני מרכזי של טראמפ בעבר, ושוב כעת. בינתיים, לא ברור אם ביירות מוכנה לקידום כזה של היחסים עם שכנתה מדרום.
ברק ציין גם כי מתקיים כבר "דיאלוג" בין סוריה לישראל, וקרא ללבנון להצטרף למגמה. "אם אינכם רוצים שינוי, אין בעיה – אך שאר האזור נע במהירות שיא ואתם תישארו מאחור", אמר.
דבריו מגיעים ימים ספורים לאחר ששר החוץ הישראלי גדעון סער הכריז כי ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הנורמליזציה במסגרת הסכמי אברהם, ולצרף אליו מדינות שכנות כמו סוריה ולבנון, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל. לדבריו, ההתקדמות תלויה גם בהפסקת הלחימה ברצועת עזה.