מחקר חדש שנערך במעבדת המדיה של MIT מנסה להבין מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מסתמכים על כלים כמו ChatGPT. במסגרת הניסוי, 54 משתתפים חוברו לחיישני EEG (רישום גלי מוח) והתבקשו לכתוב חיבורים בשלוש דרכים שונות: חלקם כתבו לגמרי לבד, אחרים השתמשו במנוע חיפוש, והשלישית הסתייעה ב־AI.
התוצאות היו ברורות: הקבוצה שעבדה עם בינה מלאכותית הציגה את הפעילות המוחית הנמוכה ביותר – ירידה של כ־55% ביחס לאלו שכתבו לבד. גם בזיכרון המיידי נרשמה פגיעה מובהקת – יותר מ־83% ממשתמשי ChatGPT לא הצליחו לזכור אפילו משפט מהחיבור שלהם, דקות ספורות לאחר שסיימו לכתוב.
שימוש תכוף ב-ChatGPT יכול לפגוע מאוד במוח
החוקרים קראו לתופעה הזו "חוב קוגניטיבי" – תשלום עתידי שאנחנו עלולים לשלם על נוחות מיידית. בטווח הקצר, הבינה המלאכותית חוסכת מאמץ, אבל בטווח הארוך היא עלולה לפגוע ביכולות חשיבה ביקורתית, יצירתיות והתנגדות למניפולציות. מעניין לציין כי גם כשהמשתתפים שהתרגלו ל־AI ניסו אחר כך לכתוב בכוחות עצמם, פעילות המוח שלהם נותרה ירודה יחסית, והם נטו להשתמש באוצר מילים ובניסוחים המזוהים עם הסגנון של ChatGPT – כאילו הסגנון נדבק בהם.
אבל אין סיבה להיבהל. הטכנולוגיה עצמה אינה "אויב המוח", אלא כלי – והכול תלוי באופן שבו משתמשים בה. מחקרים על ניווט, לדוגמה, מראים שאנשים שמסתמכים באופן קבוע על GPS מפתחים פחות זיכרון מרחבי מאשר אלה שמנווטים בכוחות עצמם. נהגי מוניות בלונדון, שנדרשים לזכור את מפת העיר בעל־פה, הראו התפתחות מוחית ממשית באזור ההיפוקמפוס – המרכז האחראי על זיכרון מרחבי.
המסקנה? לא להפסיק להשתמש ב־AI – אלא לדעת מתי כן ומתי לא. בדיוק כמו שלא היינו רוצים שמחשבון יחליף את היכולת שלנו לחשב לבד, כך גם לא כדאי לתת לבינה המלאכותית לנסח את כל המחשבות שלנו.
החוקרים ממליצים להתחיל תהליך כתיבה לבד ורק לאחר מכן להיעזר ב־AI, לערוך את התוצר ולהוסיף לו נופך אישי, לחזור על התוכן בקול רם – ולחבר אותו לחוויות אישיות. כל אלה שיטות מוכחות שמפעילות את המוח ומחזקות את הזיכרון לטווח ארוך.