האם ניתן היה למנוע את האסון? 59 הרוגים בטקסס ותחילת המלחמה על האחריות

שאלה כואבת מטרידה את טקסס השבוע: האם ניתן היה למנוע את מותם של 59 בני אדם, כולל 27 ילדות ממחנה קיץ שעדיין נעדרות? האסון הקטלני ביותר מזה עשורים באזור "עמק שיטפון הבזק" מעורר מחלוקת עזה על כישלונות במערכת האזהרה ועל האחריות למניעת טרגדיות עתידיות.

הכישלון שעלה בחיי אדם

החקירה הראשונית חושפת תמונה מורכבת של מחדלים ואזהרות שלא הגיעו ליעדן. בליל 4 ביולי, כאשר כמות גשם של 4 חודשים ירדה תוך שעות ספורות, התגלו חוסרים קריטיים בשירות מזג האוויר הלאומי שעלולים להיות קשורים ישירות למספר ההרוגים הגבוה.

במשרדי השירות בסן אנג'לו וסן אנטוניו - האחראים על האזור הנפגע - חסרו תפקידי מפתח בזמן האסון: הידרולוג בכיר, איש צוות, מטאורולוג אחראי ומתאם אזהרות. התפקיד האחרון חיוני במיוחד - הוא משמש כחוליה הישירה בין המרכז המטאורולוגי המדינתי למנהלי החירום המקומיים.

"זה פוגע ביכולת לתאם עם פקידים מקומיים כי כל משרד של שירות מזג האוויר עובד כצוות", הסביר ג'ון סוקיץ', שעד ינואר היה מנהל יחסי הקונגרס של השירות. "צוות מצומצם מסכן את זה".

 

החקירה הראשונית חושפת תמונה מורכבת של מחדלים ואזהרות שלא הגיעו ליעדן. בליל 4 ביולי, כאשר כמות גשם של 4 חודשים ירדה תוך שעות ספורות, התגלו חוסרים קריטיים בשירות מזג האוויר הלאומי שעלולים להיות קשורים ישירות למספר ההרוגים הגבוה

 

תחזיות כושלות או אסון בלתי צפוי?

פקידי טקסס מאשימים את שירות מזג האוויר בהוצאת תחזיות כושלות. התחזית לליל 4 ביולי דיברה על 5-7 אינץ' גשם, אך למעשה ירדו עד 15 אינץ' במקומות מסוימים. "כמות הגשם שירדה במיקום הספציפי הזה מעולם לא הייתה באף אחת מהתחזיות", טען נים קיד, ראש חטיבת ניהול החירום של טקסס.

אולם מומחי מזג אוויר לשעבר דוחים את הביקורת. "די קשה לחזות סוגי גשמים כאלה", אמר לואיס אוצ'ליני, שהיה מנהל שירות מזג האוויר בין 2013 ל-2022. "שינויי האקלים הופכים אירועי גשם קיצוניים לתכופים וחמורים יותר, ויש צורך במחקר נוסף כדי שהשירות יוכל לחזות טוב יותר אירועים כאלה".

האזהרות שלא הגיעו בזמן

הבדיקה מגלה כי השירות כן הוציא אזהרות - אבל השאלה היא האם הן הגיעו למי שהיה צריך לקבל אותן. האזהרה הראשונה על "שיטפון מסכן חיים" יצאה ב-1:14 לפנות בוקר ונועדה להפעיל מערכת התרעות החירום בטלפונים ניידים.

בשעה 4:03 לפנות בוקר יצאה "אזהרת חירום שיטפון" - רמת התרעה נדירה שמשמשת רק באירועי מזג אוויר קיצוניים. האזהרה זיהתה את הנט, קרוויל ומרכז פוינט כמקומות מדאיגים: "תושבים וחניכי מחנות צריכים לחפש מקום גבוה עכשיו! שיטפון מסכן חיים לאורך הנהר צפוי".

אבל לכאורה האזהרות הגיעו מאוחר מדי. עד שעה 5:00 לפנות בוקר, הנהר כבר פרץ מגדותיו וגל מים בגובה 20 רגל שטף את מחנה "מיסטיק" ומתחמי מגורים רבים.

מחוז ללא מערכת התרעה

חקירה נוספת חושפת מחדל מקומי חמור: מחוז קר, שבו אירעו רוב ההרוגים, כלל לא היה בעל מערכת אזהרה לשיטפונות. השופט רוב קלי הודה בכנות מביכה: "אין לנו מערכת אזהרה כי מערכות כאלה יקרות, ותושבים מקומיים מתנגדים להוצאות חדשות".

כשנשאל האם אנשים עשויים לשקול מחדש לאור הקטסטרופה, קלי אמר: "אני לא יודע". התשובה הזו מעוררת זעם בקרב משפחות הקורבנות ומומחי בטיחות.

"משלמי המס לא ישלמו על זה", הסביר קלי את ההתנגדות המקומית למערכת שיכלה להציל חיים. הוא הוסיף שהמחוז "לא יכול היה לצפות" את חומרת השיטפון למרות האזהרות.

 

חקירה נוספת חושפת מחדל מקומי חמור: מחוז קר, שבו אירעו רוב ההרוגים, כלל לא היה בעל מערכת אזהרה לשיטפונות. השופט רוב קלי הודה בכנות מביכה: "אין לנו מערכת אזהרה כי מערכות כאלה יקרות, ותושבים מקומיים מתנגדים להוצאות חדשות"

 

מחיר הקיצוצים בתקציב

הבעיות במערכת האזהרה נובעות גם ממדיניות הקיצוצים של ממשל טראמפ. שירות מזג האוויר איבד כמעט כ600 עובדים מכוח עבודה שמנה עד לאחרונה 4,000 איש. משרדי תחזית החלו להיסגר בלילות, ומשרדים אחרים שיגרו פחות בלוני מזג אוויר שמספקים נתונים חיוניים לתחזיות.

בנוסף, הממשל הקפיא הוצאות על נסיעות, מה שמקשה על צוותי השירות לפגוש עמיתיהם המדינתיים והמקומיים. "אתה צריך מנגנון תגובה שכולל פקידים מקומיים", אמר אוצ'ליני. "זה כולל יחסים עם קהילת ניהול החירום בכל רמה".

טום פאהי, מנהל האיגוד המקצועי, אמר שחוסר הצוות פוגע ביכולת לבצע "תרגילי שולחן" - תכנון מראש למה לעשות במקרה של שיטפון או אסון מזג אוויר אחר.

"עמק שיטפון הבזק" - סכנה ידועה

האירוניה הקשה היא שהאסון התרחש באזור שמכונה "עמק שיטפון הבזק" - אחד המקומות המסוכנים ביותר בארצות הברית לשיטפונות פתאומיים. האזור ידוע בשיטפונות קטלניים: ב-1987 נהרגו 10 בני נוער כשהאוטובוס שלהם נשטף ליד קומפורט, וב-2015 נהרגו 13 אנשים בווימברלי כשנהר בלנקו עלה כמעט 30 רגל תוך שעתיים.

למרות הסכנה הידועה, האזור ממשיך לצמוח. פיתוחי דיור צצים כחלק מהצמיחה הפרועה הנפרשת מאוסטין. התושבים נמשכים לנופים הטבעיים ולאווירה הכפרית, אבל רבים אינם מודעים למלוא הסכנה.

לקחים לעתיד - או עוד תירוצים?

מזכירת ביטחון המולדת קריסטי נועם הגנה על התגובה הממשלתית: "כולם יודעים שמזג האוויר קשה מאוד לחיזוי, אבל גם ששירות מזג האוויר, לאורך השנים, לפעמים הצליח, ולפעמים כולנו רצינו יותר זמן ויותר אזהרות".

הנשיא טראמפ רוצה "לתקן ולשדרג את הטכנולוגיה שהשירות משתמש בה", לטענת נועם. אולם פקיד NOAA אמר שהם לא יודעים במדויק למה היא התכוונה.

הטרגדיה מעוררת שאלות יסודיות: האם מדינה עשירה כמו ארצות הברית יכולה להרשות לעצמה לחסוך על מערכות אזהרה שיכולות להציל חיים? והאם קהילות מקומיות יכולות להמשיך להתעלם מסכנות ידועות?

התשובות לשאלות הללו עלולות לקבוע את גורלם של אלפי אמריקאים נוספים החיים באזורים מסוכנים דומים ברחבי המדינה.