העונה החלה ב־15 במאי – שבועיים לפני תחילת העונות של האוקיינוס האטלנטי והפסיפיק המרכזי – וצפויה להימשך עד סוף נובמבר. הסופה הראשונה בעונה זו, הסופה הטרופית אלווין (Alvin), נוצרה מול חופי מקסיקו והביאה עמה גשמים כבדים לדרום־מערב ארצות הברית. בהמשך הגיעו הוריקן ברברה, הסופות הטרופיות קוסמה ודלילה, ולאחר מכן הוריקן אריק. פלוסי, שהגיעה בתחילת יולי, הייתה כאמור הסופה השישית בעונה והוריקן משמעותי שני – הישג שבדרך כלל מתרחש רק באמצע אוגוסט.
לדברי אלכס דה־סילבה, ראש תחום ההוריקנים ב־AccuWeather, קצב הסופות בשלב זה חריג, אך לא בהכרח יישמר לאורך כל העונה. הוא מזכיר כי העונה העמוסה ביותר שנרשמה הייתה בשנת 1992, אז נספרו 27 סופות בעלות שם, מתוכן 16 הפכו להוריקנים – מספר ששובר שיאים. עשר מתוכן אף הפכו להוריקנים משמעותיים (קטגוריה 3 ומעלה). השנה, לעומת זאת, נרשמו עד כה רק שניים.
תחזיות AccuWeather לעונה הנוכחית מדברות על 14 עד 18 סופות טרופיות, מהן בין שבע לעשר יהפכו להוריקנים. זאת לעומת ממוצע של 15 סופות וארבעה הוריקנים בעונה רגילה. המינהל האוקיינוגרפי והאטמוספרי הלאומי של ארצות הברית (NOAA) צופה דווקא עונה מתונה יותר, עם 12 עד 18 סופות, מתוכן חמש עד עשר צפויות להפוך להוריקנים, ושניים עד חמישה עשויים להתפתח להוריקנים משמעותיים.
דה־סילבה מציין כי בניגוד לעונת השיא של 1992, שבה מקסיקו ספגה רק שלושה פגיעות ישירות, השנה הציפייה היא למספר גבוה יותר של פגיעות יבשתיות במדינה. בנוסף, הוא מזכיר את הוריקן איניקי, הסופה החזקה ביותר שפגעה אי־פעם בהוואי, אשר גרמה למותם של שישה בני אדם ולנזקים של שני מיליארד דולר – אירוע שזכור כחלק משמעותי מהעונה ההיסטורית ההיא.
כעת, הסופה הבאה בתור – שתיקרא גִיל (Gil) – כבר באופק. המרכז הלאומי להוריקנים (NHC) עוקב אחר הפרעה טרופית מדרום למקסיקו עם סיכוי של 80% להתפתחות לסופה בשבוע הקרוב. לפי הודעת התחזית של המרכז: "אזור של מזג אוויר מופרע מייצר גשמים ורעמים בלתי מאורגנים כמה מאות קילומטרים מדרום־מערב למפרץ טוואנטפק. ההתפתחות צפויה בהדרגה, וסביר שנראה היווצרות של דיכאון טרופי במהלך סוף השבוע או בתחילת השבוע הבא".
מומחים מזהירים כי עם ארבעה חודשי פעילות לפנינו, יש עדיין די והותר זמן לעוד סופות. הם קוראים לתושבי אזורי החוף להיערך מראש, שכן הכנה מוקדמת עשויה להציל חיים אם אחת הסופות תכה ביבשה.