מאדסן נפטר מהתקף לב בביתו במליבו, קליפורניה, על פי דיווח של KNBC. הוא נמצא מחוסר הכרה בבית ביום חמישי בבוקר.
"בשנתיים האחרונות מייקל מאדסן עשה עבודה מדהימה עם קולנוע עצמאי", אמרו נציגיו סוזן פריס, רון סמית' וליז רודריגז לתחנה. הוא "באמת ציפה לפרק הבא הזה בחייו".
מאדסן הצטבר קורות חיים נרחבים כשחקן תווי אופי מוכשר, אך הסרטים הגדולים והבלתי נשכחים ביותר שלו היו כולם שיתופי פעולה עם טרנטינו. הוא כיכב בתור "מר בלונד" המפחיד ב"כלבי אשמורת" (Reservoir Dogs), הדמות הקודרת ג'ו גייג' ב"שמונת השנואים" (The Hateful Eight) ובשני חלקי "קיל ביל" (Kill Bill) כמטרה של מסע הנקמה של הדמות הראשית.
אך אלה לא היו הסרטים הבלתי נשכחים היחידים של מאדסן, שכן הוא גם הופיע ב"תלמה ולואיז" (Thelma & Louise), "דוני בראסקו" (Donnie Brasco) ובסרט ג'יימס בונד "למות יום אחר" (Die Another Day) מ-2002. בסך הכל, דף ה-IMDB שלו מנה 346 קרדיטי משחק.
השחקן הוותיק נודע בעיקר בזכות יכולתו לשחק דמויות מורכבות ומאיימות, לעתים קרובות בסרטי פשע ואקשן. הוא היה בעל נוכחות מסך עוצמתית, והצליח להעביר איום ורגש בו זמנית דרך הביטויים הדקים וההתנהגות המאופקת שלו.
התפקיד שלו כ"מר בלונד" ב"כלבי אשמורת" (1992) הפך אותו לאחת הדמויות הזכורות ביותר בקולנוע הגנגסטרים. הדמות האכזרית והפסיכופתית שלו, שביצעה את הסצנה הזוכרת של עינויי השוטר, הפכה לאייקונית ולאחד המומנטים המזוהים ביותר עם טרנטינו.
התפקיד שלו כ"מר בלונד" ב"כלבי אשמורת" (1992) הפך אותו לאחת הדמויות הזכורות ביותר בקולנוע הגנגסטרים. הדמות האכזרית והפסיכופתית שלו, שביצעה את הסצנה הזוכרת של עינויי השוטר, הפכה לאייקונית ולאחד המומנטים המזוהים ביותר עם טרנטינו.
השותפות של מאדסן עם טרנטינו הייתה אחת המוצלחות והפוריות ביותר בהוליווד. הבמאי הרגיל לעבוד עם אותם שחקנים מפרויקט לפרויקט, ומאדסן הפך לאחד המועדפים עליו. הוא הצליח לתת לדמויות שלו עומק וניואנסים שהפכו אותן לבלתי נשכחות.
ב"השמונה השנואים" (2015), מאדסן גילם את ג'ו גייג', האיש השקט והמסתורי שהוא חלק מהקבוצה הכלואה בבקתה במהלך סערת שלג. התפקיד הראה את הטווח הרחב של יכולותיו כשחקן, כשהוא מספק ביצוע מדוד ומדויק.
בסרטי "קיל ביל" (2003-2004), מאדסן גילם את באד, אחד מחברי הצוות הקטלני שגיבורת הסרט (אומה תורמן) מחפשת לנקום בו. הדמות שלו הייתה מורכבת - נבל שמעורר גם אמפתיה, מה שהפך אותו לאחד הנבלים המעניינים ביותר בסרט.
למרות שמאדסן זוכה בעיקר עם הסרטים של טרנטינו, הוא היה שחקן רב-תחומי שהופיע במגוון רחב של ז'אנרים. ב"תלמה ולואיז" (1991), הוא גילם את הבעל הבוגדני של תלמה, תפקיד שהראה את יכולתו לגלם דמויות מורכבות שאינן בהכרח סימפטיות.
ב"דוני בראסקו" (1997), הוא שיחק לצד אל פצ'ינו וג'וני דפ, וגילם גנגסטר שעובד עם הדמות של פצ'ינו. בסרט ג'יימס בונד "למות יום אחר" (2002), הוא גילם את הנבל גוסטב גרייבס, והראה שהוא מסוגל לעבוד גם בסרטי פעולה מיינסטרים.
מאדסן היה דוגמה לשחקן אופי אמיתי - מישהו שיכול לקחת תפקיד קטן יחסית ולהפוך אותו לבלתי נשכח. הוא התמחה בגילום דמויות קשות ומורכבות, לעתים קרובות גברים שעברו קשיים וטראומות.
הקול הייחודי שלו, הנוכחות הפיזית המרשימה והיכולת לבטא רגשות עמוקים במילים מעטות הפכו אותו לאחד משחקני הדמויות המבוקשים ביותר בהוליווד. הוא עבד עם כמה מהבמאים הגדולים בתעשייה ותמיד הצליח לספק ביצועים מהימנים ומרגשים.
בשנים האחרונות, מאדסן המשיך לעבוד באופן פעיל, בעיקר בפרויקטים עצמאיים. על פי נציגיו, הוא היה נרגש מהכיוון שהקריירה שלו לקחה ומהעבודה שהוא עשה עם במאים צעירים וחדשניים.
הוא השאיר אחריו מורשת קולנועית עשירה שכוללת מאות תפקידים בסרטים ובטלוויזיה. מאדסן היה בעל כישרון ייחודי ליצור דמויות מורכבות ובלתי נשכחות, והוא יישאר חלק בלתי נפרד מהיסטוריה של הקולנוע האמריקני.
מותו מותיר חלל בתעשיית הקולנוע, במיוחד בז'אנר סרטי הפשע שבו הוא היה אחד השחקנים הבולטים והמוכרים ביותר. הוא יזכר כשחקן שתמיד הביא עמקות ואמינות לכל תפקיד שגילם.