מהפכה באבחון נוירולוגי: בינה מלאכותית מצליחה לזהות דמנציה ב־88% דיוק

חוקרים ממאיו קליניק פיתחו כלי בינה מלאכותית חדש, שמסוגל לזהות תשעה סוגים שונים של דמנציה על סמך סריקת מוח אחת בלבד. הכלי, שנקרא StateViewer, כולל גם את מחלת האלצהיימר ונועד לשפר את מהירות הדיוק של תהליך האבחון. לפי נתוני המחקר שפורסם לאחרונה, המערכת הצליחה לזהות נכונה את סוג הדמנציה ב־88 אחוז מהמקרים, כשהיא מכפילה את מהירות הפענוח ומשלשת את רמת הדיוק לעומת שיטות האבחון המקובלות.

StateViewer מבוסס על סריקות מסוג FDG-PET, שמראות כיצד המוח משתמש בגלוקוז – מדד חיוני לפעילות מוחית. באמצעות למידת מכונה, המערכת משווה את הסריקה למאגר עצום של סריקות ממטופלים עם אבחנות מאומתות של דמנציה, ומאתרת דפוסי פעילות מוחית שמאפיינים כל סוג. כך, למשל, אלצהיימר פוגע באזורים האחראיים על זיכרון ועיבוד מידע, בעוד שדמנציה עם גופיפי לואי משפיעה על ריכוז ותנועה, ודמנציה פרונטוטמפורלית פוגעת בעיקר בהתנהגות ובשפה.

 

 

התוצאה הסופית מוצגת כרישום צבעוני של המוח, שמאפשר גם לרופאים כלליים להבין את הממצאים בצורה ויזואלית. "כל מטופל שנכנס אליי לקליניקה מביא איתו סיפור ייחודי, שנובע מהמוח המורכב שלו", אמר הנוירולוג ד”ר דייוויד ג’ונס, שעמד בראש הפיתוח ומנהל את תוכנית הבינה המלאכותית בנוירולוגיה של מאיו קליניק. לדבריו, "המורכבות הזו היא מה שמשך אותי לנוירולוגיה מלכתחילה, והיא ממשיכה להניע את המחויבות שלי למתן תשובות ברורות יותר".

ד"ר ג’ונס שיתף פעולה עם מהנדס הבינה המלאכותית ליילנד ברנרד, שפיתח את המערכת. "במהלך הפיתוח, לא שכחנו לרגע שמאחורי כל נקודת מידע עומד אדם שחי בחוסר ודאות וזקוק לתשובות מהירות”, אמר ברנרד. “העובדה שהמערכת יכולה להעניק לרופאים תובנות מדויקות בזמן אמת ממחישה את הפוטנציאל של למידת מכונה ברפואה קלינית".

כיום חיים ברחבי העולם למעלה מ־55 מיליון בני אדם עם דמנציה, כשכל שנה מתווספים כ־10 מיליון מקרים חדשים. מחלת האלצהיימר לבדה נחשבת לגורם המוות החמישי בשכיחותו בעולם. האבחנה עדיין מורכבת וכוללת לרוב סדרת בדיקות ארוכה, שכוללת מבחנים קוגניטיביים, הדמיות, בדיקות דם והתייעצויות עם מומחים. גם אז, זיהוי חד־משמעי של סוג הדמנציה אינו קל – במיוחד כשקיימת חפיפה בין התסמינים.

כעת שואפים החוקרים להרחיב את השימוש ב־StateViewer ולבחון את יעילותו בסוגים שונים של מרפאות ומוסדות רפואיים. הצלחה רחבה עשויה לאפשר התערבות מוקדמת ומדויקת יותר – צעד משמעותי במאבק במחלות הדמנציה.